אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>כ. איסור הנאה למי שלא נעשה בשבילו</h3><h4>י</h4>

<h4>י</h4>

במקור חיפוש חדש

וכן דבר שאין בו חשש צידה ומחובר⁷³⁰ שהובא מחוץ לתחום, אם הביאו הנכרי לעצמו או לנכרי אחר מותר לישראל אפילו בו ביום⁷³¹, ואם הביאו לישראל אסור באכילה בו ביום למי שהובא בשבילו ולערב בכדי שיעשו⁷³², גזרה שמא יאמר לנכרי להביא לו מחוץ לתחום בשבת כדי לאכול ממנו בו ביום או לערב מיד. אבל לאחרים מותר אפילו בו ביום, לפי שאיסור התחומין הוא מדברי סופרים ולא החמירו כל כך בשל דבריהם לאסור אף למי שלא הובא בשבילו⁷³³ (שוע"ר שכה, יא).

הערות

730. כגון פירות יבשים, דלקמן סי"א.
731. מסקנת הגמרא ביצה כה, רע"א. טור ושו"ע סי' שכה ס"ח.
732. רי"ף בתשובה (תמים דעים סי' קכב). רבנו יהודה בתוס' כד, ב ד"ה ולערב. ספר התרומה סי' רנא. סמ"ג ל"ת סה (כ, א). ר"ן (יג, ב) ד"ה ופירות. מרדכי שבת רמז תט. טור ודעה הא' בשו"ע סי' שכה ס"ח. דעה הא' בטור, ושו"ע סי' תקטו ס"ה. ובזה יש חילוק בין הובא מחוץ לתחום לבין הובא מכרמלית (דלעיל ס"ט), שבהובא מחוץ לתחום אסור למי שהובא בשבילו בכדי שיעשו, ואילו בהובא מכרמלית מותר לערב מיד אף למי שהובא בשבילו (כדלעיל פי"ט ס"ז).
733. רש"י ותוס' ביצה כה, רע"א. לבוש סי' שכה ס"ח. והיינו אף לדעת רש"י (דלעיל ס"ב), שטעם האיסור הוא שלא יהנה ממלאכת שבת ויו"ט, מ"מ בדרבנן לא אסרו אלא למי שהובא בשבילו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.