ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים ובו ס"ג סעיפים:יג

יג

יג קיטע בשתי רגליו ומהלך על ארכבותיו ועל אורך שוקיו ועושה לו סמוכות של עור או של עץ לאורך שוקיו מותר לצאת בהםקצו לפי שהם תכשיט שלוקצז אבל קיטע שיבשו וכווצו גידי שוקיו וארכבותיו ואינו יכול להלך עליהם כלל אלא עושה לו כמין כסא נמוך ויושב עליו וכשהוא מהלך נסמך בידיו על ספסלים קטנים ועוקר גופו מן הארץ ונדחף לפניו וחוזר ונח על אחוריו והכסא קשורה לו מאחוריו ועושה לו סמוכות של עור או של עץ לראשי רגליו התלוים שכשהוא נשען על ידיו ועוקר עצמו נשען גם על רגליו קצתקצח לפעמים כשיש לפניו קרקע גבוהקצט אבל רוב פעמים הן תלויין באויר ואין נוגעין לארץ לא יצא בסמוכות אלו בשבת שכיון שהם תלוים ואינם מונחים על הארץ יש לחוש שמא ישמטו מעל רגליור וישכח ויביאנו בידו אבל בכסא שמאחוריו ובספסלים שבידיו מותר לו לצאתרא שכיון שאינו יכול ללכת מבלעדםרב הרי הם מנעליורג (שכל גופו נסמך עליהםרד).

וכן חיגר שאינו יכול לילך כלל בלא מקל מותר לצאת בו אפילו אינו קשור לורה אבל אם אפשר לו לילך קצת בלא מקל ואינו נוטלו אלא <(ו)> להחזיק את עצמורו שיוכל ללכת (בטוב) יותר ולא יפולרז וכן זקן ההולך בביתו בלא מקל וכשיוצא לחוץ נשען על מקלו מחמת תשוש כחו אסור לצאת בו בשבתרח אפילו אם הוא זקן כל כך שמנענע גופורט ומתיירא פן יפולרי (שכיון שהולך בביתו בלא מקל אם כן אין צריך זה למקל שיסמוך עליו כל גופוריא וכל הליכתו אלא שמתחזק בו בעת שמתיירא ליפול הרי זה כמשוי שנושא לצורך הליכתו ואינו דומה למנעלים שכל גופו נסמך עליהם בכל הליכתו ולכך מותר לצאת בהם אף אם אין עליהם שם מנעל כגון של עץ שאינו מחופה עורריב) וכן חולה שעמד מחליוריג אם אפשר לו לילך (קצת) בלא מקל אסור לצאת בו ואם לאו מותר וכן סומא לא יצא במקלריד שהרי אפשר לו לילך זולתורטו ואינו נוטלו אלא לישר ולתקן פסיעותיורטז ואין צריך לומר <(ז)> החשובים שנוהגים לילך במקל חשוב שבידם שאסורים לצאת בו בשבתריז ואפילו ביו"ט אסורים לצאת בו (עיין סי' תקכ"בריח):

הערות

  1. קצו. במשנה סו, א. ורש"י שם ד"ה סמוכות שלו. טור ושו"ע סט"ז.
  2. קצז. רש"י שם ד"ה ויוצאין. ב"י ד"ה אבל קטע. לבוש סט"ז.
  3. קצח. משנה שם. ורש"י שם ד"ה כסא וד"ה סמוכות. טור ושו"ע שם.
  4. קצט. תוס' יומא עח, ב סוד"ה הקיטע (הב') בשם רש"י.
  5. ר. רש"י שם ד"ה ואין יוצאין. תוס' סה, ב סוד"ה הקיטע וכן בתוס' יומא שם. שו"ע שם.
  6. רא. תוס' שם ויומא שם. רבינו ירוחם שם. שו"ע שם.
  7. רב. תוס' שם ושם. רבינו ירוחם שם.
  8. רג. רא"ש ביצה פ"ג סי' ה. וראה גם קו"א סק"ה.
  9. רד. ראה קו"א שם.
  10. רה. תוס' ביומא ובשבת שם. רא"ש שבת פ"ו סי' יז. טור ושו"ע סי"ז.
  11. רו. טור ושו"ע שם.
  12. רז. ראה קו"א סק"ו.
  13. רח. רא"ש שם. מ"א סקכ"ז.
  14. רט. סמ"ק סי' רפא (ע' ש). הגהות מיימוניות שם הט"ו אות ב. מ"א שם.
  15. רי. הגהות מיימוניות שם. ובכת"י: ולכן אין להתיר אפילו אם הולך במקום שיש חשש שיפול כגון שהולך בחורף על מים הנגלד (ודברי הט"ז [ס"ק יב צ"ע] ) שאין המקל אלא לתקן פסיעותיו ולזקוף קומה מפני שרגליו ושוקיו רותתות ולא לסמיכת כל גופו בכל הליכתו והלכך אינו דומה כו' וראה קו"א שם.
  16. ריא. ראה רש"י סו, רע"ב. הגהות מיימוניות שם.
  17. ריב. כדלעיל סי"ב.
  18. ריג. רוקח סי' רצט. ב"י רס"י תקכב. רמ"א סי"ז.
  19. ריד. ברייתא ביצה כה, ב.
  20. רטו. ר"ן שם (יד, א) ד"ה גמ'. רא"ש פ"ג סי' ה. ב"י ד"ה וסומא. מ"א סקכ"ח.
  21. רטז. ראה רא"ש שם ורש"י סו, רע"ב. וראה גם לשון רבינו לקמן סי' תקכב ס"א.
  22. ריז. מ"א סקכ"ז.
  23. ריח. סעיף א. ובכת"י: אבל במקום שיש עירוב מותר לצאת במקל אפילו איש דעלמא שאינו נושא לכבוד (אליה רבה ס"ק לו דלא כמ"א ס"ק כז ). וראה קו"א ס"ק ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו. יומא עח, סע"ב
  2. שולחן ערוך יב מאותו ספר יומא עח, ב
  3. שולחן ערוך א מאותו ספר יומא עח, ב
  4. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תעא בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת יומא עח, ב
  5. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים יומא עח, ב
  6. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקיא הבערה ולהחם מים מותר ביום טוב יומא עח, ב
  7. תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל יומא עח, ב
  8. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תריד דיני סיכה ונעילת הסנדל ביום הכיפורים יומא עח, ב