ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק דהלכות יום טובתקיא הבערה ולהחם מים מותר ביום טוב ובו ז' סעיפים:א

א

תקיא הבערה ולהחם מים מותר ביום טוב ובו ז' סעיפים:

א כבר נתבאר בסימן תצ"ה^א דמתוך שהותרה הבערה לצורך אכילה הותרה אפילו שלא לצורך אכילה ובלבד שיהא בה צורך יו"ט לפיכך^ב מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה ביו"ט^ג וכן מותר להחם מעט מים לרחוץ בהם^ד פניו ידיו ורגליו^ה ביו"ט אבל אסור להחם מים רבים כדי לרחוץ בהם כל גופו^ו.

וזה האיסור יש אומרים^ז שאינו אלא מדבריהם לפי שמן התורה מתוך שהותרו הבערה ובישול לצורך אכילה ושתיה הותרו לצורך רחיצת יו"ט לפיכך אף מדבריהם מותר לרחוץ כל גופו במים שהוחמו מערב יו"ט^ח ואין חוששין אם נתיר לו לרחוץ בחמין ביו"ט שמא יחם מים ביו"ט כיון שאין איסור להחם מים ביו"ט אלא מדברי סופרים^ט אין גוזרין גזרה לגזרה^י במה דברים אמורים כשרוחץ חוץ למרחץ אבל בתוך המרחץ אסור לרחוץ בחמין^יא אפילו פניו ידיו ורגליו בלבד^יב וכ"ז^יג בחמין שהוחמו מערב יו"ט אבל כל גופו בבת אחת אסור אפילו להשתטף בחמין שהוחמו מערב יו"ט^יד.

וכן אסור לרחוץ כל גופו אפילו חוץ למרחץ בחמין שהוחמו ביו"ט^טו אפילו הוחמו לצורך שתיה^טז ואפילו אינו רוחץ כל גופו בבת אחת אלא רוחצו אבר אבר אסור^יז.

אבל תינוק שדרך לרחצו בכל יום מותר לרחוץ כל גופו בבת אחת אפילו בחמין שהוחמו ביו"ט^יח לצורך שתיה דכיון שהוא צרכו של תינוק לא גזרו עליו^יט אבל אסור להחם ביו"ט בשביל רחיצתו בלבד^כ כמו שאסור להחם בשביל רחיצת כל גופו של הגדול אלא אם כן הוא מחמם לצורך שתיה או לצורך הדחת כלי אוכל נפש דאז מותר לו להוסיף מים בקדרה בשביל רחיצת הקטן^כא והוא שיוסיף קודם שיתן הקדרה אצל האש^כב כמו שנתבאר בסימן תק"ג^כג עיין שם כל פרטי דין זה ועכשיו בזמן הזה שאף בחול פעמים שאין רוחצים את התינוק שנים או שלושה ימים אף ביו"ט אסור לרחוץ^כד כל גופו בחמין שהוחמו ביו"ט אפילו רוחצו אבר אבר^כה.

אבל יש חולקין על כל זה^כו ואומרים דמן התורה אסור להחם מים רבים בשביל רחיצת כל הגוף (אלא אם כן הוא מחמם כל המים ביחד בכלי אחד עם המים שרוחץ בהם פניו ידיו ורגליו^כז ועל דרך שנתבאר בסי תק"ג^כח) לפי שרחיצת כל הגוף אינה צורך כל נפש אלא למעונגים ומפונקים בלבד ולא התירה התורה אפילו המלאכה שלצורך אכילה אלא אם כן יש בה צורך כל נפש אבל אם אין בה צורך אלא למעונגים אסור לעשותה ביו"ט כמו שיתבאר^כט וכיון שיש בזה איסור של תורה^ל יש לאסור לרחוץ כל גופו ביו"ט אפילו חוץ למרחץ ואפילו בחמין שהוחמו מערב יו"ט^לא גזרה שמא יחם מים ביו"ט בשביל רחיצת כל גופו^לב ויעשה איסור מן התורה.

ולפי דבריהם אף תינוק שדרך לרחצו בכל יום אסור לרחצו אפילו בחמין שהוחמו מערב יו"ט כמו בשבת^לג וכמו שנתבאר בסי' של"א^לד גזרה שמא יחם ביו"ט בשבילו.

במה דברים אמורים לרחוץ כל גופו בבת אחת אבל לרחוץ כל גופו אבר אבר בחמים שהוחמו מערב יו"ט מותר אפילו לגדול^לה שכל אבר ואבר שהוא רוחץ הוא רוחץ בהיתר^לו דאין לגזור שמא יחם מים ביו"ט שהרי מותר להחם מים ביום טוב בשביל רחיצת אבר אחד ואין איסור אלא להחם בשביל רחיצת כל הגוף שאין צריך אלא למעונגים (אבל כל גופו בבת אחת אסור אפילו להשתטף בחמין^לז אפילו הוחמו מערב יו"ט).

ואף על פי שהעיקר כסברא הראשונה^לח בכל זה מכל מקום כבר נהגו במדינות אלו להחמיר כסברא האחרונה^לט ואין לשנות המנהג:

הערות

א. סעיף ג.
ב. רשב"א כא, ב ד"ה ב"ש. ר"ן (יא, א) ד"ה וב"ה מתירין וד"ה ועושה. ט"ז סק"א. מ"א סק"א.
ג. משנה כא, ב כבית הלל. טור ושו"ע ס"א.
ד. משנה שם כבית הלל. טור ושו"ע ס"ב.
ה. משנה שם (רגליו). תוס' שם ד"ה לא (ידיו ורגליו). רמב"ם פ"א הט"ז (פניו ידיו ורגליו). טור (רגליו) ושו"ע שם (ידיו).
ו. רי"ף (יא, א). תוס' שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
ז. רמב"ם שם. ר"ן שם ד"ה מתני' לא יחם, ובשבת (יח, ב) ד"ה איתמר וד"ה ולענין, בדעת הרי"ף.
ח. רי"ף ביצה שם בשם גאון. רמב"ם שם. שו"ע שם. ולענין שבת, ראה לעיל סי' שכו ס"א.
ט. ר"ן שבת וביצה שם.
י. כדלעיל סי' רנב סי"ח וש"נ.
יא. ר"ן שם ושם, ממשמעות ברייתא שבת מ, א. שו"ע שם.
יב. ארחות חיים הל' יו"ט אות יד. הובא בב"י סוד"ה כתב. לבוש ס"ב.
יג. בקונטרס השלחן הגיה: ואפילו.
יד. ר"ן שם ושם. הובא ב"י ד"ה ומ"ש ולרחוץ.
טו. משנה שבת לח, ב. רי"ף שם.
טז. מ"א סי' שכו סק"ו.
יז. ברייתא שבת מ, א. מ"מ פ"א הט"ז. שו"ע שם.
יח. מרדכי רמז תרפ. רמ"א ס"ב.
יט. יומא עח, ב (לענין יום הכיפורים. וראה לקמן סי' תרטז ס"א). מרדכי שם. מ"א סק"ה.
כ. מרדכי שם.
כא. כל בו סי' נח (יח, ג). ארחות חיים הל' יו"ט סי' יד. רמ"א שם. וראה קובץ כינוס תורה יז ע' לא.
כב. מ"א סק"ו.
כג. סעיף ד.
כד. מ"א סק"ה. וראה גם לקמן סי' תרטז ס"ג.
כה. כדלעיל בגדול.
כו. תוס' שבת לט, ב ד"ה וב"ה, ורא"ש שם פ"ג סי' ח, בשם ריב"א.
כז. ראה ציץ הקדש סי' לו ס"ק ז. מ"מ וציונים.
כח. סעיף ד.
כט. סעיף ה, וש"נ.
ל. ר"ן שם ושם, לדעת התוס'.
לא. תוס' שבת שם, ודף מ, סע"א. רא"ש שם ובביצה פ"ב סוס"י טו. טור ורמ"א סוף ס"ב.
לב. ר"ן שם ושם. לבוש ס"א. ט"ז סק"ד.
לג. מ"א סק"ז.
לד. סעיף יא.
לה. ברייתא שבת מ, א (שדוקא הוחמו ביו"ט אסור אבר אבר, וכדלעיל). ר"ן שבת שם ד"ה ולענין.
לו. רשב"א שבת לט, ב סוד"ה הא דתנן. וראה יגדיל תורה (נ.י.) מה ע' קח.
לז. תוס' שם מ, סע"א. רשב"א שם מ, א ד"ה למוצאי שבת.
לח. ראה ר"ן ביצה שם, שראוי לסמוך על הגאונים.
לט. רמ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 38 עמודים.