ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות עירוביןתה דין היוצא חוץ לתחום ובו ט' סעיפים:ט

ט

ט פירות שהוציאם חוץ לתחום והחזירם לתחומם אפילו במזיד הרי הם כאלו לא יצאו מה טעם אנוסים הם ביציאתם ובחזרתם^פד והרי כל העיר להם כד' אמות כבתחלה וחוצה לה אלפים לכל רוח^פה אם הוא יו"ט שההוצאה מרשות לרשות מותרת בו ואם הוא שבת מותרים עכ"פ באכילה במקומם^פו.

ואפילו לאותו ישראל שהחזירם לצרכו אין דינם כשאר דבר הבא מחוץ לתחום שאסור למי שהובא בשבילו^פז הואיל ופירות אלו היו כבר בתחום זה בשבת זו ואפילו המחזיר עצמו שעשה איסור אין קונסין אותו שלא יאכלם בשבת^פח.

(ואינו דומה להמעשר פירות בשבת^פט שקנסו אותו שלא יאכל מהם^צ לפי שע"י עשיית האיסור נתקנו לאכילה שלא היו ראויים כלל מקודם לכן מפני שהם טבל אבל פירות אלו היו ראויים לו כשהיה עמהם חוץ לתחום ולא הועיל לו כלום לאכילתם במה שהחזירם לתחומם ואינו נהנה מן האיסור באכילתו אותם^צא.

ואינו דומה להמבשל בשבת^צב פירות הנאכלים חיים שאסורים מפני שעשה בהם איסור של תורה אבל תחומין הם מדברי סופרים^צג).

וכל זמן שלא הוחזרו והם חוץ לתחום אם הוציאם בשוגג מותרים לאכלם^צד ואסור לטלטלם חוץ מד' אמות^צה ואם הוציאם במזיד אסורין אפילו למי שלא הוציאם בשבילו^צו ואינו דומה לבא מחוץ לתחום ע"י נכרי שמותר למי שלא הובא בשבילו^צז שכיון שנעשה האיסור ע"י ישראל החמירו יותר לאסור לכל אדם^צח.

ואעפ"כ מותר לטלטלם תוך ד' אמות^צט ואין להם דין מוקצה אע"פ שאינם ראויים באכילה לשום אדם מישראל כיון שאין איסורן אלא משום קנס לא רצו לקנוס אלא באכילה ולא בטלטול^ק:

הערות

פד. רב פפא מא , ב. טור ושו"ע ס"ט.
פה. רש"י שם ד"ה פירות. טור ושו"ע שם. וכדלעיל ס"ה בהחזירוהו לתוך התחום.
פו. רש"י שם. שו"ע שם. ט"ז ס"ק ה.
פז. כדלעיל סי' שכה סי"א (אפילו הובא ע"י נכרי. וכשהובא ע"י ישראל אסור אפילו לאחרים, כדלקמן בהמשך הסעיף).
פח. תוס' שם ד"ה לא. הובא בהגהות אשרי פ"ד ס"ב. שו"ע שם. מ"א ריש ס"ק יד.
פט. כקושיית המ"א ס"ק יד.
צ. כדלעיל סי' שלט ס"ז (שאם הפריש במזיד לא יאכל לא הוא ולא אחרים. וכ"ה לקמן בהמשך הסעיף לענין הובא במזיד מחוץ לתחום).
צא. אליה רבה ס"ק יב. וראה גם רמב"ן שם ד"ה שיצאו. וראה אמרי יושר סי"ז. ומ"ש המ"א ס"ק יד (לחלק אם יש לו פירות אחרים, כמו בבישל ביו"ט בלי עירוב תבשילין) אינו ברא"ש (ביצה פ"ב ס"י) ואינו אלא לפרש"י בביצה יז , ב ד"ה אסורה גבי איסורא דשבת שאני. אבל אנן קיי"ל (לקמן סי' תקג סי"ג) כפי' הרשב"א (בשו"ת ח"ה ס"ח) שבב"י סס"י תקג (להתיר ביו"ט ולא בשבת) כמבואר מסי' תקכז סוף סכ"ג (להתיר ביו"ט בכל אופן) ודו"ק. והתוס' (עירובין שם) לא הקשו אלא ממבשל דמיירי דחזי לכוס כדאיתא בחולין דף טו , סע"א לרבי מאיר (שם שהתיר בשוגג בחזי לכוס). והתוס' נקטו ג"כ לישנא דרבי מאיר (במזיד לא יאכל). ולרבי מאיר אין איסור במצטמק ויפה לו כדתניא בשבת דף ל"ח ולא אסר במבשל פירות שאינן כדילועים שבחולין שם אלא משום דעשה איסורא דאורייתא (וראה לעיל סי' רנג סי"ב). וקושטא דמילתא נקטו הכא דלדידיה פשוט הוא דשרי מה"ט. אע"ג דאפשר דאף בלאו האי טעמא שרי הכא לכ"ע משום דלא נהנה מהאיסור .
צב. דלעיל סי' שיח ס"א.
צג. תוס' שם, לפי מה שנתבאר לעיל בשוה"ג.
צד. ברייתא שם כת"ק. טור ושו"ע שם.
צה. ב"י . שו"ע שם.
צו. תוס' שם ד"ה במזיד. רא"ש פ"ד סי' ב. טור ודיעה הא' בשו"ע שם. אליה רבה ס"ק טז שכן עיקר.
צז. כדלעיל סי' שכה סי"א.
צח. תוס' ורא"ש שם. מ"א ס"ק טז (ודינו כמו המעשר בשבת דלעיל סי' שלט ס"ז).
צט. משמעות ה טור.
ק. ט"ז סוף ס"ק ו. אליה רבה ס"ק טו. וראה לעיל סי' שכה סי"א ולקמן סי' תקטו סט"ו, הטעם שאין להם דין מוקצה כשהובאו ע"י נכרי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.