ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לזשמינישיחה ב29

29

וביאור הדברים:

"עליון" רומז על ה"עליון" האמיתי, הקב"ה שאין עליון ממנו, ו"תחתון" רומז על נבראים, ובפרט עולם הזה הגשמי, שהוא "התחתון במדריגה שאין תחתון למטה ממנו"¹⁵.

וענין "ניצוק" בין העליון להתחתון רומז על החיבור התמידי כביכול של העליון — הקב"ה, עם התחתון — העולם. כלומר: החיבור בין העליון — הבורא, והתחתון — הנבראים, אינו רק בתחילה, בבריאת העולם בששת ימי בראשית, אלא התהוות העולם היא באופן תמידי, וכפירוש הבעש"ט¹⁶ עה"פ¹⁷ לעולם ה' דברך נצב בשמים, "דברך שאמרת יהי רקיע¹⁸. . הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם כדכתיב¹⁹ ודבר אלקינו יקום לעולם ודבריו²⁰ חיים וקיימים לעד", וכפי שהאריך רבינו הזקן בספר התניא¹⁶ בביאור הדבר, שההתהוות היא תמידית, והוא חידוש תמידי מאין ליש, ונמצא שהתחתון (וכן כל העולמות) מחובר עם העליון (הבורא) באופן תמידי.

ומלמדנו דין התורה ש"הניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה": חיבור זה של הבורא והנברא אינו אלא בנוגע לענין ההתהוות, אבל לא בנוגע לענין של טומאה וטהרה, כלומר: הכח האלקי שבנבראים אינו פועל ומשפיע בהם בשייכות לאופן דביקותם בבורא²¹, לפי שצ"ל²² "ובחרת בחיים", עבודת האדם על ידי בחירתו החפשית, שהאדם בעצמו ע"י עבודתו צריך לבחור בחיים ובטוב. ולכן אף שהתחתון מחובר עם העליון, אפשר להיות אצלו מצב של "טומאה", שהוא היפך החיבור עם העליון, וכן לאידך, כדי שיהי' מצב של "טהרה", אין הטהרה נובעת מחיבורו ע"י קילוח העליון, אלא באה ע"י שמתחבר עם העליון בכח עצמו.

וענין זה מרומז בהדין — ש"במה דברים אמורים (שאין הניצוק חיבור) בשעירה מצונן לצונן. . אבל. . המערה משקין צונן לחמין חיבור":

החילוק בין צונן לחמין בפשטות הוא, שהדבר כמו שהוא מצד עצמו הוא במצב של צונן, וענין החמימות מורה על תנועה ופעולה בו (ועד שחמין בשלימות מעלה אבעבועות) — וכמו שנראה בפשטות במים, דמים מן הים ומן הנהר הרי מצ"ע הם צוננין²³, ובכדי שייעשו חמין

הערות

15. תניא פל"ו.
16. שער היחוד והאמונה פ"א.
17. תהלים קיט, פט. וראה מדרש תהלים עה"פ.
18. בראשית א, ו.
19. ישעי' מ, ח.
20. ברכות ק"ש.
21. והיינו לפי שהכח האלקי עצמו שבנבראים, דביקותו במקורו אינה באופן של "אור" (שהוא בדביקות ממש, שהרי אור הוא גילוי המאור ודבוק במאור תמיד) אלא באופן של "כח", כח נבדל, שבא בהתחלקות כו' (ראה בכ"ז סה"מ תרס"א ע' קצו. סה"מ תרס"ד ע' קלד ואילך. המשך תער"ב ח"ב ע' תרפו. ועוד), ולכן גם הנבראים המתהווים ממנו אינם מרגישים את הכח האלקי המהוום — ע"ד הנ"ל בפנים (והערה 11), שזה שאין הניצוק חיבור הוא לפי שהקילוח "עצמו אינו חיבור.. כל חלקיו כאילו הם מפורדים".
22. נצבים ל, יט.
23. ולהעיר שגם "חמי טברי'" אינם חמים מצד הבריאה עצמה — ראה שבת לט, סע"א (לדעת ר"י — ראה תוד"ה בחמי (חולין ח, א)). סנהדרין קח, א (ופרש"י נח ח, ב). ולהעיר ג"כ שלשני האופנים הנ"ל, סיבת החמימות היא מצד ענין בלתי רצוי (פיתחא דגיהנום; מבול). ועפ"ז י"ל דשניהם שייכים לעבודת האדם. וראה לקמן סעיף ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 47 עמודים.