יב
יב אין הקיטעקעג שנקטעו רגליוקעד יוצא בקב שלו דהיינו שעושה כמין דפוס של רגל וחוקק בו מעט לשום ראש שוקו בתוכוקעה ואין עושה קב זה כדי להלך בו שהרי עכ"פ צריך הוא למקלוקעו ומותר לו לצאת במקלו כמו שיתבארקעז הואיל והוא צורך הילוכו אלא עשיית קב זה הוא בשביל שלא יהא נראה כחסר רגל אלא נכה רגלקעח <(ה)> לפיכך כיון שאינו צורך הילוכו (הרי הוא משויקעט) ואסור לצאת בוקפ.
(ואף שכל דבר שיש עליו תורת מלבוש מותר ללבשו ולצאת בו אף שאינו צריך ללובשו לצורך הליכתו אלא לצורך אחרקפא וא"כ הוא הדין קב זה שהוא מנעל שלו למה לא יצא בו אע"פ שאינו צורך הליכתו אלא להתחפש בו שלא יראה חסר רגל לפי שקב זה אין עליו תורת מנעל כלל הואיל והוא של עץ ואין נקרא מנעל אלא של עורקפב כמו שיתבאר בסי' תרי"דקפג.
ואף אם קב זה מחופה עור שאז יש תורת מנעל עליוקפד כמו שיתבאר שםקפה ואעפ"כ לא יצא בו הקיטע שכיון שאין בו אלא ראש שוקו חוששין שמא ישמט ממנו וישכח ויביאנו בידוקפו אלא אם כן עור החופה את הקב עודף ממנו ג"כ למעלה מן הקב בענין שיוכל ללבוש עודף זה על שוקו ולקשור שם עליו שלא יוכל להשמט ממנוקפז).
אבל מי שאינו קיטע מותר לו לצאת במנעל של עץקפח (ואפילו אינו מחופה עור כללקפט שכיון שהרגל נכנסת בו אין חוששין שמא ישמט מעל רגלוקצ) אע"פ שאינו יכול להדקו בחוזק סביב רגלו וכל שכן שמותר לצאת במיני מנעלים המחופים עור שקורין (פאנטיני"ש) אע"פ שיכולים להשתמט מהרגלים במהרהקצא שכיון שהרגל נכנסת בעור החופה אין חוששין שישמטוקצב לגמרי ויש מקומות שנוהגין להחמיר שלא לצאת בהםקצג לכתחלה אע"פ שמותר מן הדיןקצד אבל אם שכח ויצא בהם אינו צריך להסירם מעל רגליו ברשות הרביםקצה:
הערות
- קעג. רבי יוסי במשנה סו, א. טור ושו"ע סט"ו.
- קעד. רש"י סה, ב ד"ה הקיטע.
- קעה. רש"י על הרי"ף (ל, א) ד"ה יוצא, ותוס' שם ד"ה הקיטע בשם רש"י. טור ושו"ע שם. וכ"ה לקמן סי' תריד ס"ב במוסגר.
- קעו. ר"י בתוס' שם וביומא עח, ב ד"ה הקטע (הב'). רבינו ירוחם נתיב יב ח"ה (עד, ב). שו"ע שם.
- קעז. לקמן סי"ג.
- קעח. רבינו ירוחם שם. שו"ע שם.
- קעט. תוס' שם בשם רש"י , וביומא עח רע"ב ממשמעות רש"י. ב"י ד"ה אין הקטע. לבוש סט"ו. וראה קו"א סק"ה, שכ"ה לדעת הרי"ף והרמב"ן במלחמות יומא פ"ח (ב, א-ב).
- קפ. בכת"י: ואעפי"כ אינו חייב ע"ז מן התורה (רמב"ם פי"ט הט"ו לפ"ד המ"א סוף ס"ק כז ) מפני שלא הוציא כדרך המוציאים . וראה קו"א סוף סק"ה. חידושי צ"צ מו, א.
- קפא. בכת"י: אע"פ שאינו לובשו לצורך הליכתו אלא כדי שלא יהא נראה חסר רגל דכל דבר שיש תורת מלבוש עליו מותר ללבשו דרך מלבוש אע"פ שא"צ אלא להצילו מטינוף כדלעיל סי"ג וי"ד (ובשוע"ר לעיל ס"י וסי"א) או לצורך חבירו כדלקמן סל"ו (ובשוע"ר לקמן סמ"ב). ונתבאר בקו"א ס"ק ה.
- קפב. רי"ף ורמב"ן במלחמות יומא פ"ח (ב, א-ב). וראה ר"ן שם סוד"ה הלכך (בדעת הרי"ף).
- קפג. סעיף ג.
- קפד. יבמות קג, א.
- קפה. סעיף ב.
- קפו. יומא עח, ב ובתוס' שם ד"ה הקטע (הא'). ובכת"י: שהרי אפשר לו לילך בלעדו ע"י מקלו.
- קפז. תוס' שם בסופו. לבוש סט"ו. וראה גם קו"א שם.
- קפח. רבינו ירוחם שם. רמ"א סט"ז.
- קפט. בכת"י: ומשום משוי ליכא אע"ג שהוא של עץ ואין עליו תורת מנעל מ"מ מאחר שאינו קיטע וצריך להילוכו שמהלך בו והוא מידי דמגין לא גרע ממקל של חיגר שמותר לילך בו כדלקמן סי"ז (ובשוע"ר לקמן סי"ג) אע"פ שאין עליו תורת מנעל כלל שבשביל שאי אפשר לו לילך בלי מקל לא היו מתירים איסור משוי אלא דעיקר הטעם שמאחר שאי אפשר לחיגר לילך בלי מקל הרי המקל עיקר הילוכו שכל גופו נסמך עליו בכל הליכתו וה"ז דומה למנעל. וכ"מ לשון הרא"ש פ"ג דביצה (סי' ה) להדיא. וע' רשב"א בחידושיו לשבת (סה, ב ד"ה הקטע), ודלא כר"ן פ"ח דיומא (ב, ב ד"ה ומיהו, שאסר לצאת בשבת במנעל של עץ). וראה קו"א ס"ק ה.
- קצ. רבינו ירוחם שם. רמ"א שם.
- קצא. תשובת הרשב"א ח"א סי' תרז. רמ"א שם.
- קצב. רשב"א שם. מ"א סקכ"ד.
- קצג. הגהות מיימוניות פי"ט אות ב. אגור סי' תכט. רמ"א שם. מ"א סקכ"ה.
- קצד. הגהות מיימוניות שם.
- קצה. אגור שם. מ"א שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תריד דיני סיכה ונעילת הסנדל ביום הכיפורים יומא עח, ב · יבמות קג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו. יומא עח, סע"ב
- שולחן ערוך יג מאותו ספר יומא עח, ב
- שולחן ערוך א מאותו ספר יומא עח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תעא בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת יומא עח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים יומא עח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקיא הבערה ולהחם מים מותר ביום טוב יומא עח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל יומא עח, ב
- אגרות קודש א'תקח יבמות קג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' ויגש, מוצאי נר ה' דחנוכה, ה'תשח"י. יבמות קג, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א יבמות קג, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג יבמות קג, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד יבמות קג, סע"א ואילך
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז יבמות קג, סע"ב
- שולחן ערוך ב מאותו ספר יבמות קג, א
- שולחן ערוך יב מאותו ספר יבמות קג, ב
- שולחן ערוך יג מאותו ספר יבמות קג, ב
- שולחן ערוך (ה) מאותו ספר יבמות קג, א
- שארית יהודה סימן ב יבמות קג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרמט דברים הפוסלים בארבעת המינים יבמות קג, ב