חיפוש לפי מקור בגמרא
בחירת «לעמוד המלא» תפתח את המקור כאן, לצד התוצאות.
32 עמודים — כל הדפים במסכת
שולחן ערוך
רבינו אליהו בתוס' יומא לג, ב ד"ה עבורי. תוס' מנחות לו, א ד"ה וקשרתם. רא"ש הלכות תפילין סי' טו. טור ושו"ע סעיף א.
רבא יומא לג , ב. ופירוש רבינו חננאל שם (בשם רב האי גאון). מובא בתוס' ישנים שם ד"ה עיבורי דרעא (וראה תוס' שם). תוס' מנחות לו, …
רבא יומא לג , ב. ופירוש רבינו חננאל שם (בשם רב האי גאון). מובא בתוס' ישנים שם ד"ה עיבורי דרעא (וראה תוס' שם). תוס' מנחות לו, א ד"ה וקשרתם. אור זרוע …
רבא יומא לג , ב. ופירוש רבינו חננאל שם (בשם רב האי גאון). מובא בתוס' ישנים שם ד"ה עיבורי דרעא (וראה תוס' שם). תוס' מנחות לו, א ד"ה וקשרתם. אור זרוע …
ועוד 1 ציטוטים בעמוד זה
יומא לג, א. וגירסת רבינו: הוה מסדר. וכ"ה במשנת חסידים תפלה העשיה פ"ז אות א. סידור האריז"ל (ר' שבתי).
יומא לג, א. ב"ח שם. וראה גם לקמן סי' תעה ס"ד.
יומא לג, א. ב"ח שם. וראה גם לקמן סי' תעה ס"ד.
יומא לג, א.
שוע"ר עם ביאור דברי שלום
[716] יומא לג, א (אין מעבירין על המצות),
יומא לג, א (דאמר ריש לקיש אין מעבירין על המצות).
[2624] יומא לג, א (אביי מסדר
רבא יומא לג , ב (עבורי דרעא אטוטפתא אסור), ופירוש רבינו חננאל שם (פירש גאון, עבורי דדרעא אטוטפתא אסור, דהכין אמור רבנן, …
רבא יומא לג , ב (עבורי דרעא אטוטפתא אסור), ופירוש רבינו חננאל שם (פירש גאון, עבורי דדרעא אטוטפתא אסור, דהכין אמור רבנן, כשהוא חולץ, חולץ של [ראש] ואחר כך חולץ של [יד], מניחה …
רבא יומא לג , ב (עבורי דרעא אטוטפתא אסור), ופירוש רבינו חננאל שם (פירש גאון, עבורי דדרעא אטוטפתא אסור, דהכין אמור רבנן, כשהוא חולץ, חולץ של [ראש] ואחר כך חולץ של [יד], מניחה …
יומא לג, א (אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא ואליבא דאבא שאול). ובזמנינו שאביי אינו מסדר, הנוסח הוא "אביי הוה מסדר". משנת …
תורת חיים
כשולחן. . ומנורה. . ומזבח הזהב באמצע : יומא לג, ב.
מזב"ח הזה"ב. . לשולחן : יומא לג, ב.
ומזבח הפנימי. . ב[ין] שולחן ומנורה : יומא לג, ב.
תורת שמואל
מנורה בדרום : תרומה כו, לה. פקודי מ, כד. יומא לג, ריש ע"ב.
ושולחן ומנורה ומזבח הפנימי . . באמצע : תוספתא יומא שם. יומא לג, ב. שקלים פ"ו, ה"ג. רמב"ם הל' בית הבחירה פ"א, ה"ז. פ"ג הי"ז.
מנורה בדרום : תרומה כו, לה. פקודי מ, כד. יומא לג, ריש ע"ב.
והשולחן ומנורה ומזבח היו בהיכל : תוספתא יומא שם. יומא לג, ריש ע"ב. שקלים פ"ו, ה"ג. רמב"ם הל' בית הבחירה פ"א, ה"ו-ז. פ"ג, הי"ז.
אגרות קודש
לקוטי שיחות
יומא לג, א. וש"נ.
ראה יומא כז, ב (וש"נ). תוד"ה איכא שם. תוד"ה אביי שם לג, א.
אבל בתוד"ה וקשרתם מנחות שם (תוד"ה עבורי יומא לג, ב) לא משמע כן. וכן מפורש בשו"ת הרא"ש כלל ג ס"א. ט"ז או"ח סכ"ה סק"ד (וראה שם סק"ה). שו"ע אדה"ז שם סי"ב. ועוד.
אבל בתוד"ה וקשרתם מנחות שם (תוד"ה עבורי יומא לג, ב) לא משמע כן. וכן מפורש בשו"ת הרא"ש כלל ג ס"א. ט"ז או"ח סכ"ה סק"ד (וראה שם סק"ה). …
אבל בתוד"ה וקשרתם מנחות שם (תוד"ה עבורי יומא לג, ב) לא משמע כן. וכן מפורש בשו"ת הרא"ש כלל ג ס"א. ט"ז או"ח סכ"ה סק"ד (וראה שם סק"ה). …
ולשון המדרש ,,שמא עברתי כו' לא עשיתי" - י"ל, שהוא ע"ד הלשון (יומא לג, סע"א. וש"נ) ,אין מעבירין על המצות", שלא הי' זריז בהן כדבעי, ולא עשיתי - כבכתובות (סו, סע"ב ושם): לא עבד כו' כדבעי …
… הלשון (יומא לג, סע"א. וש"נ) ,אין מעבירין על המצות", שלא הי' זריז בהן כדבעי, ולא עשיתי - כבכתובות (סו, סע"ב ושם): לא עבד כו' כדבעי לי' למיעבד לא עבד.
ע"ד ההלכה ,דישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות" (יומא לג, א. רמב"ם הלי תמידין ומוספין פ"ו ה"ג). - אבל בפשוטו של מקרא לא נזכר כלל דישון מזבח הפנימי*, ועאכו"כ לא שיש חיוב …
**) וכן אקרא, דכפל בבקר דקטרת כתוב על אתר, משא"כ בזריקת הדם, דכתוב במק"א. ורק שדיי אדם התמיד (יומא לג, ב). והלא דבר הוא.
תורת מנחם
תרומה כו, לה ובפרש"י. יומא לג, ב. רמב"ם הל' בית הבחירה פ"א ה"ז.
ראה תרומה כו, לה. יומא לג, ריש ע"ב. וש"נ. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א ה"ז.
רשימות
ראה יומא לג, ב: "מטיבין וחוזרין ומטיבין . . הטבת חמש נרות ברישא (ואח"כ הטבת שתי נרות) . . כיון דאתחיל בהו עביד …
ול דעת אבא שאול, הטבת הנרות בא אחר דישון מזבח הפנימי ( כדאיתא ב יומא לג, א).
יומא לג, סע"א. וש"נ.
וכנרמז ג"כ במארז"ל (יומא לג:)[/reshimo]
וכנרמז ג"כ במאמר רז"ל (יומא לג, ב) בביאור הטעם שהמזבח שעומד בין[/pianuach]
נוסח תפלת השחר (מיומא לג, א).
ואע"ג דהא דמטיבין וחוזרים ומטיבין אר"י דילפינן מבבקר בבקר חלקהו לב' בקרים (יומא לג:), וטעם זה לא שייך בה"ע – ודוחק לומר דזה איכא ביניהו דר"י ור"ל דפי' שם הטעם כדי להרגיש – י"ל דבה"ע ל"צ קרא …
… מבבקר בבקר חלקהו לב' בקרים (יומא לג:), וטעם זה לא שייך בה"ע – ודוחק לומר דזה איכא ביניהו דר"י ור"ל דפי' שם הטעם כדי להרגיש – י"ל דבה"ע ל"צ קרא דבבקר, דפשיטא דמפסיק מדכתיב ובהעלות אהרן את הנרות בה"ע יקטירנה, בעידן …
… אע"ג דהא ד"מטיבין וחוזרים ומטיבין" (לאחרי ההפסק באמצע) אמר רבי יוחנן דילפינן מ"בבקר בבקר, חלקהו לשני בקרים" (יומא לג, ב), וטעם זה לא שייך בין הערביים,
יומא יד, ב ובפרש"י. ושם לג, א.
ראה גם רש"י ד"ה שפיר יומא לג, ב, שלר"ל "שפיר יש לך לומר יפסיק ביניהם . . ולא תהא עבודה בינתיים".