220

הקטרת הקטורת בבוקר - ,בהטיבו את הנרות יקטירנה".

ומסיבה זו אומר כאן רש", ש,בבואם אל אהל מועד" היה ,להקטיר... ", כי לשיטתו הקטרת הקטורת היא העבודה העיקרית באהל מועד בשחרית. הכניסה בבוקר היא בעיקר לצורך הקטורת, ולא לצורך ,בהטיבו את הנרות", שזו אינה עבודה כשלעצמה, אלא הכנה להדלקה בין הערבים.

וכין שב,להקטיר .. קטורת" אין רש"י מתכוון לומר שהרחיצה היא דוקא לצורך עבודה זו, אלא כדי לציין את הזמן של ,בבואם", כדלעיל -

ולגבי ,,בבואם" של שחרית מוכרח רש"י לומר ,להקטיר .. קטורת" כי זוהי העבודה הראשונה, כדלעיל -

לכן הוא משתמש בעבודת הקטרת הקטורת, ולא בהעלאת הנרות, כסימן גם לזמן של ,בבואם" בין הערבים. כי הקטורת והעלאת הנרות נעשות באותו זמן בזו אחר זו - ,ובהעלות .. הנרות בין הערבים יקטירנה".

ח. הקטרת הקטורת לפני הדלקת הנרות

ואולי יש לומר, שרש"י אומר ,להקטיר שחרית ובין הערבים קטורת", משום שלדעת רש"י, משמעות הפסוקים ,,בהטיבו את הנרות יקטירנה" ו,ובהעלות הנרות בין הערבים יקטירנה" אינה שפעולת ,יקטירנה" מתבצעת לאחר ,,בהיטיבו"

ו,ובהעלות", אלא שפעולת ,יקטירנה" צריכה להיעשות בזמן* ההטבה וההדלקה', אך ההקטרה נעשית קודם'י והיא העבודה הראשונה" הן בבוקר והן בין הערבים.

וההוכחה לכך, ובהמשך לאמור לעיל לגבי שיטת רש"י, היא: הטבת הנרות היא רק (א) ענין של

9 או שבעת ההטבה וההדלקה ,יהא מקטיר קטורת ר"ל שתעלה תמרתו .. עד שבשעת ההטבה תהא התימרות עולה" (מאירי ליומא יד, סע"ב).

אבל בפשוטו של מקרא לא מצינו הפסק בין הטבת חמש נרות להטבת שתי נרות [וגם ע"ד ההלכה י"א שהפסקה זו היא רק מדרבנן או שבמחלוקת היא שנוי' (ראה אנציקלופדי' תלמודית ע' הטבת הנרות ע' תשמח, וש")] ובאם מפרשים ,בהטיבו את הנרות יקטירנה" - +בעידן הטבה" (לי הגמ' יומא שם), הקטרה קודמת להטבה.