241

הערות

1. 4. בת"א ותיב"ע ות"י נכללת הקרבת שני תמידים ב,בבקר יאכל עד". ,ולערב יחלק שלל" ת"א ,,יהון מפלגין מותר חולקהון משאר קודשיא". ובתיב"ע מוסיף ,ואכלין גבר חולקי'". ולהעיר, שגם בנוגע להתמידים תרגמו ,,יהון מקרבין כהניא קרבניא" (ת"א, ועד"ז בתיב"ע ות"י)*, ולא שהמזבח חוטף. וראה צפע"נ ויחי שם.
2. 2. ולהעיר מאוה"ת שם, דמפרש בת"א שהענין דזאב יטרף הוא משל על השראת השכינה, ולא על אכילת המזבח שאוכל את הקרבנות, ש,הרי ע"ז נאמר אח"כ בבוקר יאכל עד דת"א על הקרבת התמידין כו'".
3. 5. מגילה כ, ב. תו"כ צו ז, לח. רמב"ם הלי מעשה הקרבנות רפ"ד.
4. 6. צו שם.
5. 5. *) וראה (בהשינוים בין תיב"ע (ת"י) ות"א) לקו"ש שם (ע' 499) ובהערה 78 שם.
6. 6. יתרו ה שיחות 2
7. 7. (משיחות אחש"פ' מוצאי ש"פ אחרי תשל"ח)
8. 7. משנה מגילה שם. תו"כ שם ו, ב.
9. 8. יומא לג, א. וש"נ.
10. 9. משנה יומא כ, א.
11. 0. ראה יומא כז, ב (וש"נ). תוד"ה איכא שם. תוד"ה אביי שם לג, א.
12. 1. בכור שור לצו ו, ב. ובק"א לתו"כ שם: ופירוש הפסוק היא העולה כו' שאע"פ שכל הקרבנות קרבין ביום העולה תהי' על המזבח כל הלילה כו' כדי שיהי' כל הלילה על המזבח.
13. 2. וע"ד שמצינו קייץ המזבח גם בנוגע ליום (שבועות יב, א).