פסקי הסדור

פסקי הסדור

סדר

מנחה ערב שבת

אומרים הודו בכל ערב שבת קודם מנחה²⁶⁰², לבד

כשחל יום טוב או חול המועד בערב שבת, אין אומרים הודו²⁶⁰³:

קבלת

שבת

יום טוב וחול המועד שחל בשבת אין אומרים

לכו נרננה²⁶⁰⁴,

רק מתחילין מזמור לדוד²⁶⁰⁵:

בשבת קודם ברכו אומרים זה המאמר והוא

מזוהר פרשת תרומה²⁶⁰⁶

כגוונא כו':

ביחיד יאמר גם כן סיום המאמר אחר בנהירו

דאנפין ולומר²⁶⁰⁷ כו':

תפלת

ערבית

מנהג העולם לומר קודם חצי קדיש בחול

ברוך ה' לעולם אמן ואמן²⁶⁰⁸,

ובשבת ושמרו²⁶⁰⁹

(וביום טוב וראש השנה ויום הכיפורים פסוקים אחרים מעין קדושת היום²⁶¹⁰). ויש

להם על מה שיסמוכו²⁶¹¹.

אבל הנוהגין שלא לומר בחול ברוך ה'

לעולם אמן ואמן מפני חשש הפסק ²⁶¹² , גם בשבת (ויום טוב וראש השנה ויום

הכיפורים) אין להפסיק בפסוקים²⁶¹³.

ואין להפסיק להכריז יעלה ויבא בליל ראש

חדש ²⁶¹⁴ :

ואומרים ויכלו²⁶¹⁵:

ואומר הש"ץ ברכה מעין ז'²⁶¹⁶ ואין

אומרים בליל א' של פסח²⁶¹⁷:

כשיבוא לביתו יאמר זה²⁶¹⁸: שלום

עליכם כו':

שחרית

לשבת

ולאחר ההפטרה מברך: ברוך כו' נאמן

(ורחמן) אתה כו'. ובשוה"ג: כן צריך לומר ²⁶¹⁹ , מטעם שצריך שיאמר מעין חתימה סמוך

לחתימה²⁶²⁰.

וכן הוא ברמב"ם בסדר התפלה ובאבודרהם. וכמו"כ הנוסח תושיע ותשמח הוא

מטעם הנ"ל ²⁶²¹ . וברמב"ם כתוב נוסח אחר בזאת

הברכה.

יחיד המתפלל אינו צריך לומר יקום פורקן²⁶²² זה

[בתרא], ולא מי שברך:

נכון לידע המולד קודם שמברכין החדש²⁶²³:

אב הרחמים אומרים בכל שבת, לבד כשמברכין

החודש, וכשאין אומרים תחנון אין אומרים אותו. כשמברכין ראש חדש סיון אומרים אותו²⁶²⁴:

מוסף

לשבת

מוספין קודמין לבזיכין²⁶²⁵ לזאת

נכון לומר פרשת בזיכין ולחם הפנים אחר תפלת מוסף שבת²⁶²⁶:

מנחה

לשבת

אחר וידבר וסדר הקטורת²⁶²⁷ תאמר

אשרי ובא לציון²⁶²⁸:

כשקורין בתורה אומרים חצי קדיש ואחר כך

אומרים²⁶²⁹:

ואני תפלתי גו':

ואחר קריאת התורה מתפללין שמונה עשרה,

ואומרים חצי קדיש קודם שמונה עשרה²⁶³⁰:

ובמקום שאין ספר תורה אומרים החצי קדיש

אחר ואני תפלתי²⁶³¹:

אין אומרים צדקתך ביום שאין אומרים

תחנון²⁶³²:

סדר

סעודה שלישית

[י]אמר מזמור לדוד ה' רועי וגו'. ואין

קידוש בסעודה זו²⁶³³.

וטוב לאכול דג בסעודה זו יותר מבשאר

סעודות²⁶³⁴:

פרקי

אבות

נוהגין לומר פרקי אבות²⁶³⁵, פרק

אחד בכל שבת שבין פסח לעצרת במנחה²⁶³⁶.

ואומרים לפניו משנת כל ישראל, ואחריו

משנת רבי חנניא בן עקשיא²⁶³⁷.

ויש נוהגין כך כל שבתות הקיץ²⁶³⁸:

ערבית

במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב אומרים זה:

אתה חוננתנו כו' וחננו כו'²⁶³⁹.

סדר

הבדלה

בשעת ברכת בורא מיני בשמים צריך לאחוז

הכוס בשמאלו והבשמים בימינו²⁶⁴⁰.

ובשעת ברכת בורא מאורי האש צריך לאחוז הכוס בימינו. ואחר כך יביט בצפרנים. ויחזור

ויאחוז הכוס בימינו בברכת הבדלה ²⁶⁴¹ :

בברכת בורא מאורי האש יביט בד' צפרניו,

והמה יהיו כפוים על האגודל, ולא יראה האגודל²⁶⁴²:

אחר הבדלה אומרים ויתן לך²⁶⁴³:

[2601] מאור עינים ס"פ בשלח

(וזהו שיסד הבעש"ט זללה"ה נבג"מ לומר בכל ערב שבת מזמור ק"ז).

עטרת צבי על הזח"ב קסח, ב (תלמידי הבעש"ט תקנו משמו של הבעש"ט

נ"ע לומר בערב שבת קודם תפלת מנחה מזמור ק"ז).

ונמצא בסדור האריז"ל קול יעקב

(סלאוויטא תקס"ד). ובאחד העותקים של סדור האריז"ל של ר' שבתי מרשקוב

(קוריץ תקנ"ד), שבספריית אגודת חב"ד, נדפס בדף בודד, שנכרך בתוך הסידור.

וראה שער הכולל פי"ז ס"ב.

[2602] ראה היום יום לח"י

ניסן וט"ז תשרי (אין אומרים הודו, אבל אומרים פתח אליהו).

[2603] מזמורי לכו נרננה וביאורם

מובאים בסידור השל"ה והיעב"ץ בשם הרמ"ק. סדר היום. ונמצאים גם בס' עונג

שבת (הוצאת תס ואילך) ובסדורי האריז"ל. וראה שער הכולל פי"ז אות ז.

[2604] הטעם לזה ראה בדי השלחן סי'

עז ס"ק יג. אוצר כל מנהגי ישרון סי' ל ס"ק ג.

ובהיום יום לג' תשרי (מתחילין מזמור

לדוד, ולא לכו נרננה, וכן בכל שבת מוצאי יום טוב).

וראה בדי השלחן שם.

[2605] קלה, א.

תקנת אמירת כוונא לפני ברכו, מקורה

בסדור האריז"ל של רבי אשר, לבוב תקמ"ח (יש לומר קודם ברכו מאמר זה).

וכן הוא בדף בודד הנ"ל, שנדפס

ונכרך עם סדור האריז"ל של ר' שבתי מרשקוב ( למנחה

של שבת, הודו ... יש לומר קודם ברכו מאמר זה, הוא בזהר פ' תרומה דף קל"ה

ע"א. כגוונא ... בנהירו דאנפין).

וראה הערות וציונים לסדור עם דא"ח

(בשער הכוונות, משנת חסידים, סידור האריז"ל (ר' שבתי מרשקוב) – לא נמצא על

דבר אמירת "כגוונא" (בסידור קול יעקב הדפיסו זה, אבל כנראה זוהי הוספת

המו"ל, כי לא נזכר שם על דבר אמירתו ואין שם כוונות לזה). המנהג לאומרו הוזכר

במטה אפרים סי' תקפ"ב ס"ב).

והוא מ"ש במטה אפרים סי' תקפב

ס"ב ( והנוהנין לומר בשבת קודם תפלת ערבית

כגונא כו ' ).

שוב נתפרסם ב"היכל הבעש"ט

(גליון ו ע' מז), שתקנה זו נמצאת בכתבי יד בשם הבעש"ט והרב המגיד. ושם (גליון

לב ע' נט), שתקנה זו כבר נדפסה ב"סדר תפלה מכל השנה", עפ"י

"משנת חסידים" (קארעץ תקמ"ה).

[2606] שם קלה, ב.

ובאגרות קודש ח"ג אגרת תריד (מנהגינו

לומר ברכו לפני ערבית של שבת קדש. ובמילא אומרים ולומר כו', אם מתפללים ביחידות.

ואין נוגע אם שמעו ברכו מקודם. וראה זח"ב קלה, ב: ולומר ברכו כו' בגין למיפתח

לגבה בברכה כו').

[2607] סדר רב עמרם סי' צא (ועונין

הצבור ברוך ה' לעולם אמן ואמן ... יראו עינינו כו'). תוס' ברכות ד, ב ד"ה דאמר

(שאומרים יראו עינינו ופסוקים אחרים אחר השכיבנו). רא"ש ברכות פ"א ס"ה

(שאנו מפסיקים בערבית בפסוקים ויראו עינינו וקדיש), ובשו"ת כלל ד סי' ו. טור ושו"ע

סי' רלו ס"ב (הנוהגין לומר י"ח פסוקים ויראו עינינו... הגה, ... כשאומרים

הי"ח פסוקים של ברוך ה' לעולם וכו'). שוע"ר סי' מו ס"א (ערבית ... יראו

עינינו ... וברכת יראו עינינו).

[2608] כמובא לעיל סי' רסז ס"ו,

ושם נסמן (הערה 41 ).

[2609] אבודרהם ערבית שבת (וכתב

אבן הירחי ואומרים בצרפת בשבתות ושמרו בני ישראל וגו', ובשאר מועדים אלה מועדי ה'

וגו' וידבר משה את מועדי ה' וגו'). דרישה סי' רסז ס"ק ב (ברגלים וידבר משה את

מועדי ה' וגו', וביום כיפור כי ביום הזה יכפר וגו, ובראש השנה תקעו בחודש שופר וגו').

כנסת הגדולה סי' תפז הגה"ט (בלילי יום טוב אלה מועדי ה' מקראי קדש, ובלילי

ראש השנה וביום שמחתכם ומועדיכם, ובליל יום הכפורים כי ביום הזה יכפר עליכם

וכו').

[2610] כן הוא גם לעיל סי' רסז ס"ו

(הנוהגין לומר ושמרו בני ישראל את השבת כו', יש להם על מה שיסמוכו, ואין זה הפסק

בין גאולה לתפלה, לפי שאם שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין, והרי זה מעין גאולה גם

כן), ושם נסמן (הערה 44 ).

[2611] תלמידי רבינו יונה ברכות (ב,

ב) ד"ה ויש לשאול (ויש לשאול על מה סמכו העולם להוסיף ולומר אחר כך פסוקים ...

והוי הפסקה, ומקצת החכמים היו נמנעים מלאמרם, וכך היה מנהגו של מורי הרמב"ן

נר"ו). רשב"א ברכות ד, ב ד"ה מסייע (ואיכא למידק אנן דעבדינן כמאן,

דהא מפסיקים בפסוקי דברוך ה' לעולם ויראו עינינו, וחותמין בה, ואומרין קדיש אחריה.

ועל כן נמנעו הרבה מן הגדולים שלא לאמרה כל עיקר, וכן כתבו בתוס' בשם רבי שמואל

[רשב"ם] ז"ל שלא היה אומרם כל עיקר). טור סי' רלו (ויש מן הגדולים שנהגו

שלא לאמרם).

[2612] ואפילו מתפלל במנין

שאומרים פסוקים אלה. ראה פסקי דינים צמח צדק או"ח ח, ד. שער הכולל פי"ז אות כד. פסקי

הסידור אות קכח. אגרות קודש חי"ז אגרת ו'שעא. חי"ח אגרת ו'תדש.

[2613] ראה שו"ת רשב"א

ח"א סי' רצג (שאלת, מה שנוהגין בארץ הזאת בליל ראש חודש שמכריז שליח צבור בין

קדיש לתפילת ערבית ראש חודש, הודיענו אם יש בו משום הפסקה וראוי למחות אם לא. תשובה,

אין ראוי למחות ובדין הוא דכל דבר שצריך לתפילה אין בו משום הפסק). שו"ע סי'

רלו ס"ב (מה שמכריז ש"צ ראש חדש בין קדיש לתפלת ערבית, לא הוי הפסק,

כיון שהוא צורך התפלה). אבל בהגהות רש"ל שם, הובא בב"ח שם (ולא נהירא ...

ולכן יראה שהשמש יקדים תפלתו, שיוכל להגיע ליעלה ויבוא קודם הקהל, ויכריז בתפלתו).

[2614] נתבאר לעיל סי' רסח סי"ב,

ושם נסמן.

[2615] נתבאר לעיל שם סי"ג,

ושם נסמן.

[2616] נתבאר לקמן סי' תפז ס"ד,

ושם נסמן.

[2617] סידור השל"ה וסידור

האריז"ל של ר' יעקב קאפיל.

וכשיום טוב חל בשבת, ראה ס' המנהגים – חב"ד

ע' 28 (יום טוב שחל להיות בשבת אומרים שלום עליכם, אשת חיל, מזמור לדוד, דא היא סעודתא

– בלחש).

[2618] נתבאר בשער הכולל פכ"ה

ס"ג (בסדור הראשון שנדפס בשקלאוו, וגם בסדור הראשון שנדפס אחר כן בקאפוסט,

כתוב נאמן ורחמן ... ובסדורים שנדפסו אחר כן בקאפוסט ובשארי דפוסים נדפס נאמן

(נ"י ורחמן) ... מ"ש אדמו"ר כן צריך לומר פירושו להסגיר תיבת

ורחמן, שלא לאמרה, מטעם שצריך לאמר מעין החתימה סמוך לחתימה, וחתימת הברכה היא האל

הנאמן כו', וכן ברמב"ם ובאבודרהם לא נמצא תיבת ורחמן (גם במסכת סופרים

ליתא)).

ולמרות זאת נתבאר מנהגינו בהיום יום לו'

אדר שני (בברכת הפטורה אומרים תמיד: נאמן ורחמן אתה).

והיינו שרבינו לא השמיט לגמרי את תיבת

"ורחמן" מהברכה, אלא השאירה במוסגר (נוסח ישן ורחמן), לומר שאין הכרח

לאומרה, אבל גם אין לשוללה, כיון שכן הוא נוסח ישן. וכן נקבע מנהגינו "נאמן

ורחמן אתה".

[2619] כמובא לקמן סי' תעג

ס"ט (שצריך לומר מעין חתימה סמוך לחתימה), ושם נסמן (הערה סד).

[2620] בשער הכולל שם (היינו מה

שהוסיף מלת ותשמח הוא מטעם הנ"ל, שחתימת הברכה היא משמח ציון בבניה. רק

שברמב"ם נוסח אחר בזאת הברכה, רוצה לומר שברמב"ם לא נמצא תיבת ותשמח,

מחמת שברמב"ם, וכן בסדור רב עמרם גאון חתימת ברכת רחם היא בא"י בונה

ירושלים).

ובהיום יום שם (בברכת הפטורה אומרים

תמיד: ... תושיע ותשמח).

[2621] והיינו שיקום פורקן הראשון אומרים אף ביחיד, משא"כ יקום

פורקן השני, ומי שברך, שכיון שמתפלל ביחיד, לא שייך לומר "לכל קהלא קדישא

הדין ... כל הקהל הקדוש הזה".

וכ"ה בשערי אפרים שער י סכ"ו.

אמירת יקום פורקן וברכת העוסקים בצרכי צבור,

נתבארה לעיל סי' רפד סי"ד, ושם נסמן.

[2622] סידור השל"ה (הוצ' תק"ב

ואילך). וראה שער הכולל פכ"ו ס"ז.

[2623] ולעיל סי' רפד סי"ד (ובימי

הספירה כשמברכין ראש חודש אייר וסיון אומרים אב הרחמים). ושם נסמן (הערה 1568 ).

[2624] יומא לג, א (אביי מסדר

מערכה ... ומוספין לבזיכין), ושם לד, א (אמר אביי מסתברא כמאן דאמר מוספין קודמין

לבזיכין).

[2625] העתים סי' קצא (קרי האי

פרשה ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות, כולא פרשתא עד סופה). שמלה חדשה, סדר הקרבנות

אות ט (ואחר כך פרשת לחם הפנים בפרשת אמור, מן ולקחת עד ברית עולם). יסוד ושורש העבודה

עולת שבת פ"י (ראוי לכל יחיד לקרוא הפרשה של לחם הפנים בפרשת אמור ולקחת סולת

ואפית אותה עד חק עולם).

והיינו שלפי השמלה חדשה ויסוד ושורש

העבודה יש לומר רק עד חק עולם (אמור כד, ה-ח). ובסדור רבינו הוא עד סוף הפרשה (כד,

ה-ט).

וכן הוא לעיל סי' א מהדו"ב סוף ס"ט

(וטוב לומר בשבת פרשת לחם הפנים).

וראה שער הכולל פכ"ז אות ז. הערות

וביאורים תשצד ע' 63.

[2626] אבודרהם תפלת מנחה (וכתב

הרב רבינו יונה באגרת תשובה שמצוה לומר בערב, קודם אשרי, פרשת את קרבני לחמי, כמו

שאומר אותה בבקר, במקום שני התמידין שהיו קרבין בכל יום בבקר ובערב, כדי שתחשב

הזכירה כמעשה. וכן הוא אומר (הושע יד, ג) ונשלמה פרים שפתינו. וכן נוהגין במקצת

מקומות). משנת חסידים מסכת מנחה פ"א ס"ז (ויאמר פיטום הקטרת בכוונותיו

קודם התפלה, כמו בשחרית).

ולענין לפני תפלת שחרית, נתבאר לעיל סי'

א מהדו"ק סי"ט (יש נוהגין לומר ... פרשת התמיד, ואחר כך פרשת מזבח מקטר

קטרת, ואחר פרשת סמני הקטורת ועשייתן, כי כך היה סדר העבודות במקדש), וסי' מח ס"א

(נהגו כל ישראל וקבעו חובה על עצמן לקרות פרשת התמיד בכל יום קודם התפלה שעל ידי

הקריאה זו מעלה הקדוש ברוך הוא עליהם כאלו הקריבו קרבן תמיד במועדו כמו שנתבאר

בסי' א'. וטוב לומר גם פרשת הקטורת אחר פרשת התמיד כמו שנתבאר שם).

[2627] נתבאר לעיל סי' רצב ס"א,

ושם נסמן.

[2628] נתבאר לעיל סי' רצב ס"ג,

ושם נסמן.

משא"כ כשאין קורין בתורה אומרים

אותו קודם קדיש, כדלקמן בסמוך.

[2629] דיוק לשון רבינו, ודיוק

זמן אמירת הקדיש, ראה לעיל סי' רצב ס"ד (והערה 1964 ).

[2630]

כדי שלא להפסיק באמירתו בין קדיש לתפלה. ונתבאר לעיל סי' רצב ס"ד.

[2631]

נתבאר לעיל סי' רצב ס"ז, ושם נסמן.

[2632]

נתבאר לעיל סי' רצא ס"ו, ושם נסמן.

[2633] מגלה עמוקות אופן נב (ולפי שבמנחה בשבת הוא עינא פקיחא, ולית

ליה גבין, והוא סוד דג, שצריך לאכול בג' סעודות בשבת ... באותו עת שהוא מנחה בשבת

שהוא סוד דג, עינא פקיחא).

עמק המלך שער תיקוני התשובה פ"ה יז, ג (מצוה מן המובחר

לאכול דג בשבת, ובפרט בסעודה שלישית, שהוא עת רצון דוקא, ועינא פקיחא דלעילא משגחת

בעולם, דומיא דעין דג דלית ליה גבינין).

סדור האריז"ל, סעודת מנחה (טוב לאכול דגים בסעודה זו, רמז

לעינא פקיחא).

וראה גם לעיל סי' רצא ס"ז (שיכול

לקיימה גם כן בדברים שדרך ללפת בהן את הפת כגון בשר ודגים). סי' תמד ס"ג (יקיימו סעודה שלישית

בבשר ודגים).

מנהג אכילת דגים בסעודות שבת נתבאר לעיל

סי' רמב ס"ב

( במה מענגו, בימי חכמי הגמרא היו מענגין בדגים גדולים ובתבשיל

של תרדין, שמאכלים אלו היו חשובים ענג בימיהם), וס"ז (וטוב ליזהר לאכול דגים

בכל סעודה), ושם נסמן.

וראה שער הכולל פי"ז סכ"ה.

[2634]

סדר רב עמרם גאון (והכי אמר שר שלום גאון ... שמנהג בית רבינו בבבל, שאחר תפלת

מנחה בשבת שונין אבות וקנין תורה). הובא בהפרדס לרש"י בפירוש התפלות, ובמחזור

ויטרי סי' קמא (ע' 111). אבודרהם סוף ימי העומר (ונוהגין בספרד לקרות במסכת אבות

ופרק קנין תורה בשבתות שבין פסח לשבועות, בכל שבת פרק אחד). טור ורמ"א סוס"י

רצב (אומרים פרקי אבות בקיץ).

ונזכר גם לעיל סי' רצב ס"ו (בין

מנחה למעריב ... יאמרו פרקי אבות).

וראה שער הכולל פ"ל אות א. לקוטי

שיחות ח"ז ע' 175 הערות 1-2. התוועדויות תנש"א ח"ג ע' 406 הערה 123.

ביאורים לפרקי אבות בתחלתו.

נוסח פרקי אבות שבסידור בשינויים מהמשניות.

וראה שער הכולל פ"ל אות ג. לקוטי שיחות ח"ו ע' 301.

[2635] היינו בין מנחה למעריב,

כמובא לעיל מסי' רצב ס"ו.

[2636]

ארחות חיים מנחה של שבת (ויש מקומות נהגו להתחיל בכל שבת כל ישראל יש להם חלק וכו',

קודם שיתחילו הפרק. והטעם כדי להפיס דעת עמי הארץ. ואחר הקריאה אומרים א"ר

חנניא בן עקשיא וכו'). כל בו סי' מ. מטה משה סי' תפו.

והטעם לאמירת רבי חנניא בן עקשיא, נתבאר

לעיל סי' נד ס"ד (ומנהג כל ישראל שאין מקדישין בקדיש לעולם אלא בסיום הפסוק,

או אגדה שהיא דרשת הפסוק, אבל לא בסיום התורה שבעל פה שאינה דרשת הפסוק. ולכן

נוהגין לומר אחר פרקי אבות אגדת רבי חנניא בן עקשיא אומר כו').

וראה שער הכולל שם אות ד-ה.

[2637]

רמ"א שם (אומרים פרקי אבות בקיץ). מטה משה שם (ונוהגין לומר פרקים מפסח עד ראש השנה). וראה גם התוועדויות תנש"א

ח"ג ע' 309 הערה 10.

[2638] נתבאר לעיל סי' רצד ס"א

(כשתקנו אנשי כנסת הגדולה לישראל נוסח הברכות ותפלות וקידושים והבדלות, תקנו הבדלה

בתפלה ... ותקנוה בברכת חונן הדעת), ושם נסמן.

[2639] נתבאר לעיל סי' רצו

סט"ז (צריך להחליף הכוס לשמאלו והבשמים לימינו, ויברך על הבשמים), ושם נסמן

(הערה 2150 ).

[2640] לעיל שם (וטוב שיהיה הכוס

בשמאלו עד לאחר ברכת בורא מאורי האש, כדי שיוכל להסתכל בצפורני ימינו, כמו שיתבאר

בסי' רח"צ. ואחר כך צריך להחזיר הכוס לימינו, ולברך עליו ברכת ההבדלה שנתקנה

על הכוס), ושם נסמן (הערות 2151 - 2154 ).

והאמור כאן הוא מדפי התיקונים והשלמות,

שמסר רבינו לדפוס אחר הדפסת סידורו בקאפוסט, כמבואר בשער הכולל פל"ב ס"ג

(כי כתי"ק הזה הגיע לידם אחר ההדפסה, והדפיסו שני דפים נוספים מועתקים

מכתי"ק. ומתחלה לא היה באפשרי להשיג השני דפים, עד כעת, ומצאתי שם בזה

הלשון).

והיינו שלפי האמור לעיל שם:

(א) "יהיה הכוס בשמאלו עד לאחר

ברכת בורא מאורי האש".

(ב) "כדי שיוכל להסתכל בצפורני

ימינו".

משא"כ לפי האמור כאן:

(א) "בשעת ברכת בורא מאורי האש

צריך לאחוז הכוס בימינו".

(ב) "ואחר כך יביט בצפרנים".

והיינו שיניח הכוס על השלחן, ויביט בצפרני שתי ידיו.

ומקורו במרדכי ברכות רמז קמט (נוטל את

ההדס בימין והיין בשמאל ומברך על ההדס, ומחזיר היין לימינו).

ס' המנהגים קלויזנר סי' מט הגהה ב (ונוטל

הדס בימין והכוס בשמאל ומברך על ההדס, ואחר כך חוזר הבדלה לימין, מרדכי).

מהרי"ל סדר הבדלה ע' רכד (מהרא"ק

... ויתפוס הכוס בשמאל והדס בימין ויברך על בשמים, ואחר כך יחזיר הכוס לימינו

ומברך בורא מאורי האש והבדלה, מרדכי).

והיינו שכיון שלא נזכר אצלם שצריך

להסתכל בצפרני ימינו דוקא (אלא בצפרני שתי ידיו), לכן לא נזכר אצלם לאחוז הכוס

בשמאלו בעת ברכת בורא מאורי האש (אלא בימינו).

וראה שער הכולל שם. קצות השלחן סי' צו ס"ב. התקשרות גליון

תשלו בסופו.

*

אמנם מנהגינו לעשות כן אף לכתחלה (שכן

נהג הרבי בעת ההבדלה במוצאי החג לאחר ההתוועדות), שאחרי ברכת בורא פרי הגפן היה מניח

את הכוס על השלחן, ואחרי הברכות בשמים ובורא מאורי האש היה לוקח שוב את הכוס על כף

ימינו. ואולי אפשר לבאר הטעמים לזה:

הטעם שמחזיקים את הכוס בשמאלו בעת ברכות

הבשמים והאור, הוא כמבואר לעיל סי' רצו ס"א (וסדרו ברכות אלו על הכוס אחר

ברכת היין קודם ברכת הבדלה). וכיון שסדרו ברכות אלו על הכוס, על כן צריך להחזיק את

הכוס בידו בעת הברכות האלו. וכיון שאי אפשר להחזיקו בימין (שהיא מחזיקה את הבשמים,

או מסתכל בצפרני ימינו), מחזיקים אותו בשמאל.

אלא שכל זה הוא רק לכתחלה, כי בשעת הדחק

סגי גם במה שהכוס עומד על השלחן אצל המברך – אפילו בעת ברכת הקידוש וההבדלה עצמה,

כמבואר לעיל סי' רעא סכ"ח (אם בשעה שקידש ... היה לפניו רביעית יין בכלי אחד

על השלחן או על הספסל אצלו מוכן לשתות ... אף שכוס של קידוש צריך שיאחזנו בידו מכל

מקום אין זה מעכב בדיעבד).

וכן לענין כוס ברכת המזון נתבאר לעיל סי'

קצ ס"ג (וצריך גם כן שיהיה היין בשעת האמירה אצלו על השלחן, או על גבי דבר

אחר באותו חדר מוכן לשתיה ... אחיזת הכוס בידו אינו אלא מי' דברים שנאמרו בכוס,

למצוה ולא לעכב). ומכל שכן בשעה שמברך על הבשמים ועל האור, דסגי במה שהכוס עומד

אצלו על השלחן.

ואולי אפשר לבאר הטעמים שנהגו לעשות כן

אף לכתחלה:

(א) כיון שהרבי נהג להביט בצפרני שני

ידיו (ולא רק בצפרני ימינו), לכן הוכרח להניח הכוס על השלחן.

(ב) אחד מעשרת הדברים שתקנו בכוס נתבאר לעיל

סי' קפג ס"ד (מלא כמשמעו שיהא מלא על כל גדותיו). ובפרט בעת ההבדלה, ששופכים

מעט יין ממנו על הארץ, כמבואר לעיל סי' רצו ס"ה (ויש לנהוג שפיכה זו בשעה

שממלא הכוס על כל גדותיו, יערה עליו עוד מעט, בענין שישפך ממנו מעט על הארץ). הרי

שמעיקר הדין, בהבדלה ממלאים את הכוס על גדותיו עד שישפך ממנו. ויתירה מזו נהג הרבי

בהבדלה שאחר ההתוועדויות, שגם אחר ברכות הבשמים והאור הי' מרמז שימלאוהו על גדותיו.

וכיון שהכוס מלא וגדוש בעת ברכות הבשמים

והאור, הרי אם יעביר ויחזיק אז את הכוס בשמאלו, וביד ימין יחזיק את הבשמים ויריח

בהם באותה שעה, הרי זה יגרום לשפיכות רבות. ואולי מטעם זה מעדיפים להסתפק בהנחת

הכוס על השלחן, בעת ברכת הבשמים והאור, דסגי בזה כנ"ל.

[2641] נתבאר לעיל סי' רחצ ס"ו

(ויש לכפוף הד' אצבעות על האגודל לתוך כף היד, שאז רואה הצפרנים עם הכף בבת אחת),

ושם נסמן (הערה 2345 ).

[2642] נתבאר לעיל סי' רצה ס"ג

(ויתן לך נוהגים לומר בכל ענין), ושם נסמן (הערה 2066 ).