ב

הערות

1. י. רבה בר הונא שם .
2. יא. מ"א ס"ק א ( עי' ב"ח, וט"ז ומ"א סי' מד, ובהא לק"מ מ"ש הד"מ סוף סי' רנב ).
3. יב. וכ"ה בסדור ד"ה אסור להסיח, ושם: שעי"ז יהא נזכר על האזכרות שבהם ויזכור את ה' לשעבד לו הלב והמוח ולא יבוא לידי הסח הדעת גמור.
4. יג. רבינו אליהו בתוס' יומא לג, ב ד"ה עבורי. תוס' מנחות לו, א ד"ה וקשרתם. רא"ש הלכות תפילין סי' טו. טור ושו"ע סעיף א.
5. יד. לבוש סעיף א.
6. טו. מ"א סי' מד ס"ק ב.
7. טז. ב"ח סוף סי' מד . מ"א שם. וכדלעיל סוף סעיף א. ועי' העו"ב (ירות"ו) ח ע' קלה.
8. יז. שו"ת ריב"ש ח"ב סי' תפו (הובא בב"י סוף סי' כד).
9. יח. הרב רבינו יונה בספר היראה. טור סוף סי' סא.
10. יט. וראה אג"ק חי"ח ע' רסה: "מנהג חב"ד שבפסוק פותח את ידיך וגו' נוגעים בתש"י ואח"כ בתש"ר. ויש נוהגים לנגוע ע"י רצועות התפילין ולנשקה". ובס' המנהגים - חב"ד ע' 10: "באמירת יוצר אור ממשמשין בתש"י ובאמירת ובורא חושך בתש"ר". וראה מנהגי מלך ע' 16.