92
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לפי השכל, אז אפשר להוסיף עניני מופתים. אבל לילדים דברים אלו משבשים את ההגיון'? והשכל, ואתם - כך סבר המלמד - יש לשוחח רק על עניני היהדות שהם הגיוניים לפי השכל. כאשר נודע לרבי (מוהרש"ב) נ"ע על שיטתו של מלמד זה, פיטרוהו מיד.
צריך דוקא להתחיל באמונה וקבלת עול ולא בשכל. גם את הענינים המובנים לפי השכל צריך לקיים מתוך קבלת עול. וכך גם בענין החינוך: צריך לספר לילדים עניני מופתים שמעל לשכל, וזה נוטע בהם אמונה. והטענות שזה לא לפי הסדר, ושאין צריך להתחיל בענינים המבהילים את ההגיון וכדומה נובעות מן היצר הרע, מלך זקן וכסילי:.
ו התנהגות שמעל לשכל מביאה לברכות שמעל לטבע
בכך יובנו גם דברי דוד המלך ,,למה אירא. בימי רע עוון עקבי יסובני", שהוא ירא מ,עון עקבי":
עקב א
דוד המלך ידע ש,עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב", ולא חשש שמא אין הוא זהיר, ח"ו, במצוות קלות< (כדלעיל סעיף ב'), אלא חשש שמא אין הוא מקיים מצוות קלות באותה מידת זהירות כמצוות חמורות'?. אמנם, הוא מקיים את כל המצוות, ובזהירות, אך אולי לחישוב, שזוהי מצוה השייכת ל,ראש" וזו - ל,עקב", יש השפעה על מידת הזהירות וההידור ואין הוא רץ*? וזהיר במצוה קלה באותה מידה כבחמורה, ולכן ,לא עשיתי" (כי לא קויים...), ולפיכך ,למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני":
,בימי רע" - הכוונה היא לימים של הנהגת הטבע, כאשר ישראל הם ככבשה אחת בין שבעים זאביםל, עד אשר אפילו עניני פרנסה הם, כדברי רבותינוף? נשיאינו, ענין של ,מן" שמעל לטבע, כי מצד
הערות
- 0. ראה גם ספר התולדות אדה"ז (קה"ת תשכ"ז) ע' קעו (בהוצאת תשמ"ו - ח"ב ע' 561): המשכיל (שמעון הכופר) כשנכנס לאדה"ז שאלו אדה"ז בתוך הדברים איך הוא מפרש הפסוק ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד, וענה שאינו מפרש כפירוש רש"י בשם המדרש שגיהנם פתוחה לו מתחתיו, כי אין להלאות את מוחות התינוקות הרופפים בדברי אגדה בכלל ומה גם בדברים המפחידים כו' במה שלא יוכל התינוק גם לשער בו'.
- 1. קהלת ד, יג וקה"ר שם.
- 2. ולשון המדרש ,,שמא עברתי כו' לא עשיתי" - י"ל, שהוא ע"ד הלשון (יומא לג, סע"א. וש"נ) ,אין מעבירין על המצות", שלא הי' זריז בהן כדבעי, ולא עשיתי - כבכתובות (סו, סע"ב ושם): לא עבד כו' כדבעי לי' למיעבד לא עבד.
- 4. בס' זכרון (לפרש"י) ריש פרשתנו, ,וכן הי' דוד .. שמא בסרתי אחת מהן כלומר בזיתי כו'". אבל בתנחומא לפנינו, לשון זה הובא אח"כ בקשר להפסוק ,,בשמרם עקב רב" - ,,שמא .. בסרתי בהן ח"ו אלא גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב".
- 3. כסיום לשון המדרש שם ,ואתה אמרת הוי זהיר במצוה קלה כבמצוה חמורה".
- 4. אבות פ"ד מ"ב. וראה תויו"ט שם. לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 397 ואילך.
- 5. תנחומא תולדות ה. אסת"ר פ"י, יא. פסיקתא רבתי פ"ט.
- 6. סה"מ תש"ט ע' 21. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 188 ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.