יד
[reshimo]
דולקין. והא דתמיד ספ"ג עיין לקמן. ועכצ"ל לשיטתם דהוא מפני שהמז' טפל לנהמ"ע. וגם אתינן לפלוג' נוספת דלא אשתמיט בכ"מ בש"ס, והוא דלמ"ד צו"ד מונחת ונהמ"ע היינו נר האמצ' כדלקמן, רק נר א' דולק, ולמ"ד מו"מ מונחת, ב"נ דולקין. משא"כ להרמב"ם דרוחא שמעתתא.
ד) לשיטת החולקים על הרמב"ם, צ"ע למה מתחילה נקבע הנס בנר הב', ולא בנר הסמוך לקה"ק, שהוא לפני ה' יותר מכולם. ובראב"ד – הנדפס בשס"ח – כתב טעמא שנעשה נס בנר מזרחי מפני שאמעהמ"צ (והא דלא בראשון כדי שיהי' לפני ה'). ותימה מה שייך בזה אמעהמ"צ, והלא א"ע אלא לכהן הנכנס מאולם להיכל להדה"נ, ולא[/reshimo]
[pianuach]
יחיד, ולא נמצא אף במקום א' דשני נרות דולקין כל היום [ והא ד תנן ב תמיד ספ"ג "ב' נרות מזרחיים דולקים" – עיין לקמן (אות ה') דיש לפרש משנה זו באופן אחר, כבפירוש המשניות להרמב"ם]. ועכצ"ל לשיטתם, ד זה ששני נרות דולקין אף שבקרא כתיב לשון יחיד, הוא, מפני שנר המזרחי טפל לנר המערבי.
וגם: לשיטתם, אתינן לפלוגתא נוספת – דלא אשתמיט בכ"מ בש"ס, והוא – דלמ"ד צפון ודרום מונחת , ונר המערבי היינו נר האמצעי, כדלקמן 41 – רק נר א' דולק כל היום, ולמ"ד מזרח ומערב מונחת , ונר המערבי הוא השני ממזרח – ב' נרות דולקין כל היום.
וכל זה (הדוחק לפרש שב' נרות היו דולקים כל היום, ולהוסיף פלוגתא בזה בין מ"ד צפון ודרום מונחת למ"ד מזרח ומערב מונחת) אינו אלא להשיטות שנר מערבי הוא השני ממזרח, משא"כ להרמב"ם ד ס"ל שנר המערבי הוא הסמוך לקדש הקדשים – רוחא שמעתתא.
ד) לשיטת החולקים על הרמב"ם, צ"ע, למה מתחילה נקבע הנס (שנר אחד הי' דולק כל היום) בנר הב' ממזרח , ולא בנר הסמוך לקדש הקדשים, שהוא "לפני ה'" יותר מכולם , ולכן ראוי שיהי' בו הנס .
ובראב"ד – הנדפס בשס"ח 42 – כתב טעמא שנעשה נס בנר (שני שבצד) ה מזרחי, מפני ש"אין מעבירין על המצוות" 43 (והא דלא נעשה ב נר ראשון ממזרח אלא בנר שני שהוא למערבו – כדי שיהי' "לפני ה'").
ותימה, מה שייך בזה "אין מעבירין על המצוות", והלא אינו ענין אלא לכהן הנכנס מאולם להיכל להדליק הנרות, שכיון שבכניסתו ממזרח פוגע בנר[/pianuach]
הערות
- 41. בפרק "סדר ההטבה לרבי אלעזר בר' שמעון" (ע' מח).
- 42. לתמיד ספ"ג – ושם: "נימא בה טעמא דלמאי מתעביד טפי ניסא בהני שנים מאחריני, ומסתבר להיות יותר נס באותו שהוא ממש אצל הפרוכת מפני שהוא קרוב לשכינה יותר, אלא טעמא שבשני' מן המזרחי' נעשה נס יותר, מפני שמן הדין הי' ראוי להיות נס בנר המזרחי הראשון שהי' אצל המזבח ממש, כי אין מעבירין על המצות . . אלא . . דמתוך זה הנס יהי' ניכר שהשכינה שורה בישראל במקום ארון לפנים מן הפרוכת, וכאילו מעיד על דבר זה שהשכינה במערב גורם דבר זה שהוא דולק".
- 43. יומא לג, סע"א. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.