חיפוש בטקסט המלא

… ונודע פעולתן בגשמיות לבשל הזרע שיהי' יורה כחץ וכנגדו ברוחניות לייעץ איך יהי' ענין המחשבה (הג"ה, עיין מזה באגה"ק סי' ט"ו, ובבה"ז פ' שלח סד"ה והי' ביום ההוא יצאו מים חיים, ובמא"א אות כ' סעיף מ"א כליות נק' נ"ה פנימיים והם יועצות כי …

… ל"ק כאן בזמן שעירא היעירי קיים כאן בזמן שאין עירא היעירי קיים עכ"ל הרי ענין הקבלה וההשפעה שניהם ענין אחד (ע' באגה"ק סי' ט"ו ד"ה להבין משל ומליצה כו' בענין הספירות מ"ש ובחי' יסוד הוא כו' ע"ש ויובן משם ג"כ דבחי' זו שייך בין בהשפעה בין …

להבין דבר מתוך דבר: ראה שבת לא, א. אגרת הקודש סי' טו.

ב) באגה"ק סי' ט"ו, בענין חלוק הערך דבין מדת אה"ר של אאע"ה לבחינת אהבה דלמע' בספירות העליונות, שכותב שם, וסד"א כו' רק שהיא …

נודע שכל דבר כלול מארמ"ע והנה ע"י האש יוצא ג' חלקי אמ"ר : ראה בכ"ז אגה"ק סי' טו (קכא, ב). לקו"ת חקת שם נו, ג. נח, סע"ג. ס, ב. סה"מ תרכ"ט ע' קסג. וראה גם המשך תער"ב ח"ג ע' א'תמב. ועוד.

והנה אש רוח מים יוצאים בעשן : ראה אגה"ק סי' טו (קכא, ב). לקו"ת חוקת שם נו, ג. נח, ג. ס, ב. סה"מ תרכ"ט ע' קסג. וראה גם המשך תער"ב ח"ג ע' א'תמב. ועוד.

… נה"י דאבא מאירים להיות מקור לעולמות ונעשים מוחין לז"א , וענין בחי' נה"י הוא עד"מ כליות יועצות איך להשפיע, ע' באגה"ק סי' ט"ו בד"ה להבין משל ומליצה , ובחי' נה"י דאבא נק' ישראל סבא, וא"כ פי' בנ"י הבאים מצרימה היינו המשכות מבחי' חכמה …

ע"פ שכלו יהולל איש. . שלפי ערך השכל כן הם המדות : בהבא לקמן ראה אגה"ק סי' טו (קכג, א).

נה"י. . כמשל הירכין. . ובהם הכליות : ראה בכ"ז אגה"ק סי' טו (קכב, ב). לקו"ת שה"ש כז, ג-ד. ובכ"מ.

ג' יסודות. . יוצאים בעשן ולא נשאר רק יסוד העפר : ראה בכ"ז אגה"ק סי' טו (קכא, ב). ובכ"מ.

באגה"ק סי' ט"ו מה ששמע ממורו : דף קכא, סע"א ואילך. והבא לקמן (עד התיבות: במשל ומליצה) הוא לשון האגה"ק שם בשינויים. וראה …

… מבחי' החסד דאצי', א"א כ"א ע"י ממוצע ביניהם מחמת ריחוק הערך שביניהם, וכמ"ש באברהם ואנכי עפר ואפר ונת' מזה באגה"ק סי' ט"ו מה ששמע ממורו ע"פ ואנכי עפר ואפר שאמר אברהם אבינו ע"ה על הארת נשמתו המאירה בגופו מאור חסד עליון, והיא מדתו …

וכמ"ש אברהם ואנכי עפר ואפר . . לגבי מדות דאצי' : ראה בכ"ז אגה"ק סי' טו (קכא, סע"א ואילך). סה"מ תר"ל ע' נו ואילך. תש"ב ע' 84. ועוד.

אך הנה כתי' ואנכי עפר ואפר : ראה אגה"ק סי' טו (קכא, א ואילך). סה"מ תר"ל ע' נו ואילך. תש"ב ע' 84. ועוד.

… מגילוי אל המקבל, וצ"ל עוד צמצום שיהי' אור השכל לפי ערך כלי המקבל שיתקבל בכלים וחושים של המקבל כו', וכמ"ש באגה"ק סי' ט"ו בענין כליות יועצות שלא יומשך כמו שהוא שכל דק מאד במוחו ושכלו רק ישתנה קצת מדקות שכלו ויתהווה שכל שאינו דק …

… הוא יותר בטבע מרירות ומרה שחורה, וטבע מדת החסד הוא בשמחה ומרה לבנה כו', וכן המדות דנה"א בבחי' חו"ג כמ"ש באגה"ק סי' ט"ו דמדת החסד הוא שמאהבת ה' ומרוב חפצו לדבקה בו הוא חפץ חסד כדי לדבוק במדותיו כו', ומדת הגבו' הוא להפרע מן …

… אין זה שהוא רוצה בעצם מצ"ע רק מצד ההשגה וההתבוננות כו', ולכן כשנפסק ההתבוננות מסתלק האהבה כו', וכמ"ש באגה"ק סי' ט"ו ד"ה להבין משל ומליצה כי בהיסח הדעת כרגע מהשגה זו מסתלקת ג"כ המדה כו' אל ההעלם להיות בה בכח ולא בפועל עכ"ל, …

… נעשה מהות שכל ונהפך למהות מדה כו' (ובד"כ בחי' חב"ד שבמדה הוא האהבה ועצם המדה הוא החסד כו', וברוחני' הוא כמ"ש באגה"ק סי' ט"ו דמחמת אהבת ה' ומרוב חפצו לדבקה בו הוא חפץ חסד כו' היינו לעשות גמ"ח בגופו ובנפשו כו', ואפשר בכלל זה הוא ג"כ …

כו', ולא שהוא במציאות ח"ו כמו חסד דבי"ע, וכמ"ש באגה"ק סי' ט"ו בענין שא' אאע"ה ואנכי עפר ואפר שא' זה על מדריגתו בחי' החסד ומדת האה' דשרשו מבחי' חסד דאצי', שלא נא' שיש לו …

… מתרבה עי"ז, ולהיפך כאשר אין כלי המקבל כלי קיבול אינו יכול להשפיע כו', והוא כי ריבוי השפע תלוי בהתענוג וכמ"ש באגה"ק סי' ט"ו ד"ה להבין משל ומליצה), הרי שבקבלת השפע בכלי המקבל יש בזה תענוג גדול הרבה יותר מהתענוג שבהשפע עצמה כו'.

… אם לא יקשר דעתו כו' לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתי' כ"א דמיונות שוא כו' וע"כ הדעת הוא קיום המדות כו', וכ"ה באגה"ק סי' ט"ו ובכולן צריך להיות מלובש בהם בחי' הדעת שהוא בחי' התקשרות הנפש כו' בהשגה זו כו' שממנה נולדה בה איזה מדה מהמדות …

… דעולם הברי' והאורות דרו"נ הן בחי' נברא בע"ג כמ"ש באגה"ק סי' כ', ואין ערוך כלל לגבי בחי' חסד דאצי', וכמ"ש באגה"ק סי' ט"ו בענין ואנכי עפר ואפר דבחי' אברהם דעולם הברי' באין ערוך כלל לגבי בחי' החסד דאצי' כו'.

… התקשרות המשפיע בהמקבל, והיינו דלבד זאת שצ"ל האהבה והרצון להשפיע הרי צ"ל התקשרות המשפיע אל מקבל זה וכמ"ש באגה"ק סי' ט"ו בענין לימוד האב עם בנו ואז דוקא הרי באה ההשפעה בסדר מסודר ומתקבלת בכי טוב, וכמו"כ הוא בכל השפעה שצ"ל ע"י עשר …

… ל' כ' צנור הוא יסוד וצנור אותיות רצון, דיסוד הוא בחי' רצון וחשק המשפיע להשפיע, והו"ע ההתקשרות דיסוד וכמ"ש באגה"ק סי' ט"ו, והקו שנק' צנור שרשו מבחי' יסוד הנעלם.

אגה"ק סי' טו (קכא, ב).

… כח הוא עצם פשוט שבו והשריפה לא תכלה כי אם ההרכבה שבו להיות מפרדת חלק ההרכבה שהורכב בה וכמ"ש בס' הטבע". ראה אגה"ק סי' טו ובהנסמן בליקוט פירוש ומ"מ לתניא – חיטריק לשם. מענין ד' יסודות ראה ספר החקירה להצ"צ דף ו, ב ואילך.

(אולי ר"ל בחכמה ובינה) וע' באגה"ק סי' ט"ו יש התבוננות כו', ועל פי המבואר שם לא יקשה כאן מהמבואר לקמן פמ"ג לענין יראה עילאה.

… המדה בכל דעת והתבוננות לבא תחלה לבחי' איזה יראה (רק שבפרט יש התבוננות שמיוחדת יותר לאהבה כו' ויש ליראה כמ"ש באגה"ק סי' ט"ו ע"ש, ומדה האחרת אז טפל אלי' כמ"ש בתניא פמ"ג בסופו), לכן ודאי אף מהתבוננות הנ"ל תוקדם לה בחי' יראה.

… וחיותן קיום המדות מצד הפנימיות שבהם כו', וחיותן הוא מצד המשכת פנימי' המוחין שנקרא חיות (או י"ל להיפך), וע' באגה"ק סימן ט"ו בענין הדעת עד והוא מתלבש בהן להחיותן ולקיימן כו', וע' בלק"ת ואתחנן ביאור הא' לד"ה וידעת הא' פ"ב 42 עי"ש.

… ובכמה דוכתי על אהבה מסותרת שלמטה ממסירות נפש גם כן לשון ירושה מאבותינו, אף ששרשן בעצם הנר"ן והיינו כנ"ל, וע' אגה"ק סי' ט"ו ואפילו נפש דעשי' כו' וע"כ גם בנשמת האדם מאיר אוא"ס ב"ה מלובש וגנוז באור החכמה שבה, וע' עוד בלק"ת ביאור לא …

באגה"ק סי' טו דף קכג א לפי שכל האדם כך הן מדותיו כנראה בחוש שהקטן שהחב"ד שלו הן בבחי' קטנות כך כל מדותיו הן בדברי' קטני …