שיב
הזאת והול"ל מיד איש איש כו', מהו אומרו תחלה זה הדבר כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל דהמשכה דתו' הוא המשכת אור חדש כו', דהאבות הגם שהמשיכו בחי' גילוי אלקות בעולם מ"מ ההמשכה הוא האור דס' השתל' לא גילוי אור חדש כו', וז"ש ושמי הוי' לא נודעתי להם לא ניכרתי במדת האמיתי' שלי דהיינו אמיתי' ש' הוי' עצמו לא נמשך להאבות להיות המשכתם הוא רק האור דס' השתל' כו', רק שהמשיכו משרש ומקור ההשתל' כמו שהוא בבחי' החכ' שעי"ז המשיכו גילוי אלקות כו'. וז"ע וארא כו' באל שדי כו' שדי באלקותו לכל ברי' וגם שאין העולם ומלואו כדאי כו', וכמשנת"ל (ד"ה ויקח קרח), וה"ז למע' מההמשכה דברה"ע ע"פ מא' קו המדה דההמשכה במדרי' התחתונה אינו כפי מהות מדרי' העליונה כו', והאבות המשיכו האור שלא ע"פ מא' קו המדה והמשיכו עי"ז גילוי אלקות בעולם כו', מ"מ א"ז או"ח כו', אך ע"י התורה נמשך גילוי או"ח ממש בחי' גילוי אור עצמי כו'.
קנח) אך לכאורה צ"ל והלא כל ההמשכות והגילוים שבעולמות הכל הוא ע"פ קו המדה, דאא"ל שום המשכה וגילוי בעולמות כ"א ע"י המדידה כו', דגם אורות מקיפים הם בבחי' מדידה כו', וכמ"ש ושקל בפלס הרים, דהרים הן הרים הגבוהים ליעלים בחי' מדות דא"א ה"ה ג"כ במשקל כו' וכמ"ש במ"א, ומכ"ש או"פ שהם בבחי' משקל ומדידה כו', והמדידה הוא באופן המשכת האור ובאופן שיתקבל בעולמות כו' (ידוע במשל דמשפיע ומקבל שלאחר שמעלים המשפיע אור שכלו העצמי שנמצא בו אור השכל השייך אל המקבל, ה"ה נמצא תחלה בבחי' נקודה ואח"כ מפרט הפרטים בעצמו מה שיכול להתגלות אל המקבל, וזה עדיין לפי ערך שכלו של המשפיע ולמעלה עדיין מגילוי אל המקבל, וצ"ל עוד צמצום שיהי' אור השכל לפי ערך כלי המקבל שיתקבל בכלים וחושים של המקבל כו', וכמ"ש באגה"ק סי' ט"ו בענין כליות יועצות שלא יומשך כמו שהוא שכל דק מאד במוחו ושכלו רק ישתנה קצת מדקות שכלו ויתהווה שכל שאינו דק כ"כ כדי שיוכל הבן לקבל כו' עכ"ל, וזהו שהנקודה והפרטים לעצמו הוא המדידה בהמשכת האור והגילוי,
ואח"כ מה שמתהווה שכל שלפ"ע המקבל זהו המדידה באופן שיתקבל אל המקבל כו', ובהדוגמא מזה למעלה יובן דהמשכת האבות הוא ג"כ בחי' חיצוניות האור רק שזהו כמו שהוא בעצמות המשפיע כו', והיינו בחי' אורות עצמיים דע"ס דאצי' בבחי' חיצוניותן כו' ועמשנת"ל פקל"ז). ואפי' הגילוים דתומ"צ הן ג"כ בבחי' מדידה כו', דזהו"ע פרטי הענינים שיש במצות וכמו תפילין וציצית ושבת כו', דהחילוקים הם באופני ההמשכות כו' (דע"ה שכולם הם המשכות העצמות ומ"מ הם במצות חלוקות דהיינו החילוק באופני ההמשכה כו'). ויש מדידה בכל מצוה ומצוה באופן עשייתה כו', דזהו מה שהתו' מפרש ומבאר איך היא כל מצוה ואז דוקא נמשך האור ע"י כו', דציצית הוא באופן כך וכך ותפילין באופן כך וכך כו', ושבת לאו זמן תפילין דמצד ההמשכה דשבת א"צ אז לתפילין כו', הרי כ"ז הוא המדידה באופן המשכת האור והגילוי כו'. וכמו"כ יש מדידה באופן גילוי אור התו' בעולמות וכנודע שיש תו' אצי' ותו' הברי' וכמו ועל תורתך שלמדתנו דפי' בכהאריז"ל על תורתך תו' האצי' שלמדתנו היא תו' הברי' כו', שזהו ההפרש באופן הגילוי כמו שהוא באצי' וכמו שהוא בברי' כו'. הרי שכל המשכה וכל גילוי שמאיר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.