134
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עתה על גבי המזבח, ועכשיו נגרם ,ריח ניחוח".
ד. משמעות ה,דשן" בעבודה הרוחנית
ההסבר לכל האמור לעיל בעבודתו הרוחנית של האדם:
משמעות המושג ,דשן" בעבודת האדם היא"
האפר כשלעצמו, בלי קשר לגורם שהפכו לאפר, הוא גשמיות מוחלטת. כפי שמבאר אדמו"ר הזקן בתניא?, שהאפר הנותר מן ה,ע? הנשרף" הוא יסוד ,העפר שבו היורד למטה ואין האש שולטת בו... העפר הוא חומרי יותר מכולן (משאר היסודות)".
וזוהי המשמעות של דשן המזבח: חלק הקרבן הנשרף על המזבח, רומז לענינים ה,עדינים" יותר שבעולם, שיכולים להתעלות ולהיכלל לגמרי בקדושה. באופן כללי, אלה הם עניני העולם שבהם מקיימים מצוה9,
תשמישי מצוה, תשמישי קדושה* וכדומה.
ואילו האפר שנותר מן הקרבן רומז לחלק הנחות שבעולם, שאינו יכול להיכלל באש המזבח, שהוא קדושה מוחלטת. באופן כללי, אלה הם דברי הרשות שהיהודי נזקק להם.
ולכן, אין הדשן יכול להשאר על גבי המזבח, שהוא שיא הקדושה.
בכך יש שתי דרגות 5:
(א) ה,דשן" שבו מקיימים את תרומת הדשן, שנשאר לפחות ,אצל המזבח". (ב) ה,דשן" שמוציאים אותו ,מחוץ למחנה".
ויש לומר, שוהו ההבדל בין שני אופני העבודה הרוחנית%* של ,כל מעשיך יהיו לשם שמים"' \,בכל דרכיך דעהו"**:
המשמעות של ,כל מעשיך יהיו לשם שמים" היא, שכאשר הוא מבצע את המעשים הם לגביו כ,מעשיך", כדברי הרשות, אלא שהוא עושה אותם ,לשם שמים", למען קדושה, מאוחר יותר תצמח לו מהם תועלת בעניני שמים.
הערות
- 1. בהבא לקמן - להעיר מסדור ד"ה להבין ענין תרומת הדשן (ל, ג ואילך). אוה"ת בשלח (ע' תלהדו. ס"ע תנב ואילך. ע' תסג). אוה"ת צו (כרך ג) ע' תתאדב. ד"ה ולבש תרס"ח (ע' קמו ואילך). ועוד.
- 2. אגה"ק סי' טו (קכא, ב).
- 3. ראה המשך תער"ב ח"ב (ע' תתפג. תתקסא). ולהעיר משערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות פ"ז ופע"ג ובקיצורים לשם. וראה לקו"ד ח"א קמט, ב ואילך.
- 4. תולדות ג שיחות 10
- 4. ראה מגילה כו, ב.
- 5. ראה במקומות שבהערה 31 - ע"ד שני מיני בירורים (אבל שם הוא באו"א).
- 6. ראה בזה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 161, 7 ואילך. לקו"ש ח"י ע' 104. ועוד.
- 7. אבות פ"ב מי"ב.
- 8. משלי ג, ה
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 5 לקו"ש חכ"ה ע' 134
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.