א'קיח

מצחו תמיד, בחי' ההסכם והרצון זה יוכל להיות תמיד אף לאחר התפילה שנסתלקו המוחין, והסכם זה אף שלכאורה הוא למטה מהמוחין, מ"מ שרשו למעלה יותר כי הוא נמשך מרעוא דרעוין שהוא א"ק שנק' הסכם על הרצון, ועמ"ש בד"ה למנצח על השמינית ומ"ש בד"ה ובבואה לפני המלך שיש בבחי' רצון מה שלמעלה מכל התענוגים והוא ג"כ כלל לגבי פרט, כי התענוג בבחי' התחלקות ראיה תענוג בפ"ע, שמיעה בפ"ע כו', אבל הרצון הוא בחינה א' ועמ"ש מזה בד"ה ואהי' אצלו אמון.

קיצור. כלל דוגמת ר"ה, בענין י"ג ברוך דברוך שאמר א' כולל, רואין את הנשמע י"ב בקר והים עליהם, אדם הוא כללי לגבי חי' ובהמה, שמוע מזבח טוב, קש"י הקדימו נעשה, כ"א ליראה, מצחו תמיד, ומצח בחי' לא ישב אדם שם, עכ"ה). גם י"ל ענין כלל ופרט ע"ד מ"ש במא"א אות כ' סעי' מ"ז כלל בדעת ופרט בו"ק. וביאור הדברים ע"פ מ"ש בד"ה ראו קרא ה' בשם בצלאל בענין וידעת ואח"כ והשבות אל לבבך שבבחי' וידעת נכללו כל פרטי התפעלות המדות כולם כא' וזהו ענין יריעות המשכן שהיו משזר כו' ובבחי' והשבות אל לבבך כל בחי' בפ"ע, וזהו ענין הכלים שהיו במשכן, וזהו עת לכל חפץ תחת השמים, ועד"ז י"ב ר"ח שהם י"ב גבולי אלכסון הם מששה קצוות וזהו בחי' פרט, והתמיד הוא כולל כולם בענין וידעת שכולל פרטי הבחי' שבוהשבות אל לבבך כו'.

ב) ואיתא בספר יצירה המליך אות ו' בהרהור, וצר שור בעולם ואייר בשנה וכוליא ימין בנפש, ונודע כי כליות יועצות ונודע פעולתן בגשמיות לבשל הזרע שיהי' יורה כחץ וכנגדו ברוחניות לייעץ איך יהי' ענין המחשבה (הג"ה, עיין מזה באגה"ק סי' ט"ו, ובבה"ז פ' שלח סד"ה והי' ביום ההוא יצאו מים חיים, ובמא"א אות כ' סעיף מ"א כליות נק' נ"ה פנימיים והם יועצות כי אימא עצה ומתפשט בנו"ה עכ"ל, ועיין בזח"ג ס"פ צו דל"ה ע"ב ע"פ עצות מרחוק דהיינו שבחי' עצה הנ"ל נמשך ממקום גבוה שנק' מרחוק כענין אחכמה והיא רחוקה ממני, ועמ"ש מזה בביאור דאלה מסעי בענין שנו"ה נמשכים ממקום גבוה ע"ד אל עליון גומל חסדים טובים, ובמא"א אות יו"ד סעיף י"ט יועץ נק' הבינה כי היא העצה ומתפשט בנו"ה וממנה כליות יועצות עכ"ל, והי"נ הביא שכ"כ בז"ח[ג] פ' צו דל"א א' יועץ דא הוא נהר עילאה דנגיד ונפיק ולא פסקא כו', ואפשר להעיר מהפסוק לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה במשלי סי' ח' י"ד) ועל ידן נמשך המחשבה כהוגן (הג"ה א"כ לכאורה זהו נו"ה דאבא שההשפעה במחשבה נמשך מחכמה, וזהו ענין משה ואהרן שהם נו"ה דאבא, אך י"ל שהמחשבה מקבלת מהמדות ג"כ, וא"כ הם נו"ה דז"א, ולקמן מפרש בהדיא דהיינו נו"ה דאבא עכ"ה), לכן נק' ווי העמודים ו' לשון המשכה (הג"ה במא"א אות ו' סעיף ב' ווי העמודים נק' נ"ה בכל מקום, ווין היוצאין מת"ת ו' גדולה ונק' כן בבחי' נו"ה דאימא שבהם עכ"ל, והי"נ הביא ממ"ש בזהר ח"ב פקודי דף רכ"ו ע"ב ואלין ווין הוו קיימין על עמודין כו' דאינון רזא