שיא

הוא בחי' ארי' כמשנת"ל בענין המשלים וירא ראשית לו²⁴, ראשית חכ', וירא הוא ראי' אותיות ארי', ופי' ראש לשועלים היינו בחי' המל' שנק' בשם ארץ שהיא ראש לבי"ע, ואמרו הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים, הוא כי הבחי' עליונה שבמל' היא יותר גבוה ונעלה מבחי' המל' שנק' ארץ שנעשה ראש לשועלים, וע' בבה"ז בלק במאמר שחורה אני²⁵ שזהו ההפרש בין אחור באחור לפנים בפנים ושם ביאר שאין ערוך ביניהם, והיינו כי כדי שיומשך השפע מאצי' לבי"ע א"א כ"א ע"י ממוצע דוקא, להיות כי אצי' הוא גילוי ההעלם מאלקות, ובי"ע הם בריאה יש מאין שאין ערוך לך כתי' שהריחוק גדול ביניהם כ"כ עד שאין ערוך לך, לכן בכדי שיומשך ההשפעה מאצי' לבי"ע זהו ע"י ממוצע דוקא, וזהו בחי' המל' שהיא ממוצע בין אצי' לבי"ע כו'. והנה נודע כי הממוצע צ"ל כלול מב' הבחי' דוקא, דאל"כ האיך יחבר שניהם, ע"כ צ"ל שיש בו מבחי' התחתונה שבעליון ומבחי' העליונה שבתחתון, וזהו ב' בחי' שבמל', בחי' ים הוא מה שהוא דומה קצת לבחי' אצי' שהרי זהו מה שהוא סוף כל דרגין דאצי' כו', ובחי' ארץ הוא דומה קצת להנבראים דבי"ע שהרי זהו בחי' המהוה אותם, וזהו ב' הבחי' שבממוצע כו'.

[מד)] וביאור הענין הוא כמשנת"ל שבכדי שיתהוה בחי' בריאה יש מאין, עד"מ מחנה מיכאל דבריאה באהבה מבחי' החסד דאצי', א"א כ"א ע"י ממוצע ביניהם מחמת ריחוק הערך שביניהם, וכמ"ש באברהם ואנכי עפר ואפר ונת' מזה באגה"ק סי' ט"ו מה ששמע ממורו²⁶ ע"פ ואנכי עפר ואפר שאמר אברהם אבינו ע"ה על הארת נשמתו המאירה בגופו מאור חסד עליון, והיא מדתו מדת אהבה רבה של אאע"ה שהי' אוהב להקב"ה²⁷ אהבה גדולה ועליונה כ"כ עד שנעשה מרכבה להקב"ה, וסד"א שבחי' חסד ואהבה שלמעלה בספירות²⁸ היא מעין וסוג מדת אהבה רבה של אאע"ה רק שהיא גדולה ונפלאה ממנה למעלה מעלה עד אין קץ ותכלית, כנודע ממדות עליונות שאין להם סוף ותכלית מצד עצמן כי אוא"ס ב"ה מאיר ומתלבש בתוכן ממש ואיהו וגרמוהי חד, משא"כ בנשמת האדם המלובש בחומר²⁹ שיש למדותיה קץ וגבול, אבל מ"מ סד"א שמדותיה הם מעין וסוג מדות עליונות, ולזה אמר ואנכי עפר ואפר דכמו שהאפר הוא מהות עצמותו של העץ הנשרף שהוא מורכב מד"י ארמ"ע, וג"י אמ"ר חלפו וכלו בעשן המתהוה מהרכבתן כנודע, ויסוד הד' שהי' בעץ שהוא העפר שבו היורד למטה ואין האש שולטת בו הוא הנשאר קיים והוא האפר, והנה כל מהות העץ וממשו וחומרו וצורתו באורך ורוחב ועובי שהי'