א'קכ

שהעולמות והנבראים נתהוו באופן כזה שיכולים להכיר גדולתו ית' והמה מכירים גדולתו כו', ה"ז עולה בבחי' עצמות למעלה מן ההשפעה עצמה שעולה רק עד תחלת ההתעוררות והסומ"ע עולה למעלה יותר כו'. ויובן זה עד"מ האיש הטוב והחסד בעצם ה"ה רוצה מאד להשפיע טוב וחסד וכמא' יותר משהעגל רוצה לינק כו', וזהו מצד עצם טבע הטוב להיטיב שיש לו תענוג גדול בנפשו בהשפעה דמשו"ז ה"ה בהתעוררות הרצון להשפיע, ואפי' כשלא יש למי להשפיע יש לו רצון להשפיע, וכמו אאע"ה שהי' בו תמיד התעוררות הרצון להטיב ולהשפיע וכשלא היו לו אורחים הי' מצטער מזה שזהו מפני העונג בהשפעה כו'. ומ"מ אנו רואים שהוא רוצה יותר להשפיע למי שצריך להשפעת הטובה, אבל מי שאינו צריך להטובה אינו רוצה כ"כ להשפיע, ומצד התענוג בההשפעה עצמה הי' צריך להיות שוה אם צריך להטובה א"ל. ועוד אנו רואין דעיקר התענוג הוא דוקא כאשר השפע מתקבל אצל המקבל אז דוקא הוא מתענג מאד בההשפעה, וכמו בהשפעת המזון והמחי' כאשר רואה שיחי' ממש בזה השפע להעני ונתקבלה השפע בכלי טוב, והיינו שהמקבל מקבל

את השפע בטוב (עס איז זייער אן גילייגט) אז ה"ה מתענג מאד בנפשו, אך כשרואה שאין השפע מתקבל בטוב להעני אם מפני גסותו או רשעותו למאוס בטוב ההוא, אינו מתענג כלל בההשפעה אדרבה הוא מצטער בזה כו'. וכן הוא בשפע רוחני' כמו בהשפעת השכל שעיקר שלימות התענוג בההשפעה הוא דוקא כשרואה שנתקבל בטוב בכלי המקבל וכמו שאמר רהמ"ס לרשב"י זכאה מאן דמליל על אודנין דשמעין כו' (וגם ההשפעה מתרבה עי"ז, ולהיפך כאשר אין כלי המקבל כלי קיבול אינו יכול להשפיע כו', והוא כי ריבוי השפע תלוי בהתענוג וכמ"ש באגה"ק סי' ט"ו ד"ה להבין משל ומליצה), הרי שבקבלת השפע בכלי המקבל יש בזה תענוג גדול הרבה יותר מהתענוג שבהשפע עצמה כו'. וצריכים לומר שזהו מפני שהמקבל קדום בשרשו גם אל שרש השפע אצל המשפיע כו', ולכן התענוג בקבלת השפע בהמקבל הוא הרבה יותר מהתענוג שבהשפע עצמה כו', וענין הקדימה הוא שתכלית הכוונה היא שתתקבל השפע אצל המקבל (והיינו שהשפע לא תהי' לבטלה ח"ו כ"א שתתקבל בכלי המקבל זהו תכלית הכוונה כו'). וכמו הצמצום שקדום אל הגילוי דהיינו

שתכלית הכוונה הוא שיהי' הגילוי באופן שיתקבל שזהו ע"י הצמצום דוקא (וז"ע שהצמצום קדום גם בהעלם קודם אל הגילוי כו', והיינו כאשר האור בהעלם עדיין קדם שם הצמצום, לפי שהכוונה בהגילוי הוא שיהי' בבחי' פנימי וזהו ע"י הצמצום דוקא כו') וכמשנת"ל (ד"ה וכל העם רואים), וכמו שהכלי קדמה אל האור דהיינו שהכוונה בהאור והגילוי הוא שתתקבל בהכלי דוקא כו', וכמשנת"ל (ד"ה על ג' דברים). וכמו"כ הוא הענין דסומ"ע היינו כאשר ההשפעה מתקבלת בטוב בכלי המקבל זה עולה למעלה מתחלת המח' שהוא שרש ומקור השפע שאין זה עצמות התענוג ממש וסומ"ע זו עולה בבחי' עצמות התענוג ממש כו', וזהו שעם היות שהעונג בהמלאכה הוא עונג פרטי ומגיע בעצמות התענוג רק בבחי' אחרונה שבו, הנה זה שהוא רואה גמר המלאכה בתכלית ההידור והיופי כפי העונג הפרטי (שזהו עד"מ קבלת השפע בטוב) בזה דוקא מתענג בעצמות נפשו ממש כי זה מגיע בבחי' עצמות התענוג ממש כו'. וכמו"כ יובן הדוגמא למעלה במ"ש וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד והיינו שהעולמות