יט

יט בגד ששוטחיןקע על פי החביתקעא לכסותה לא ישטחנו על פני כולה משום אהלקעב אלא יניח מקצת פיה מגולהקעג והוא שהחבית אינה מלאה לגמרי אלא היא חסירה טפח שאז כששוטח הבגד על פני כולה הרי זה כעושה אהל על חלל טפח אבל אם אינה חסרה טפח אין בה משום אהלקעד שכל אהל שאין לו חלל טפח אינו קרוי אהל כללקעה.

אבל כשיש שם חלל טפח אע"פ שמחיצות של חלל זה דהיינו דופני החבית היו כבר עשויות מבעוד יום וא"כ אין לאסור בהן משום אהל שהרי מותר להניח קדרה על פי הכירה בשבת כמו שנתבאר בסי' רנ"גקעו ואין בה משום אהל על חלל הכירה הואיל ודופני הכירה עשויות ועומדות כבר מבעוד יוםקעז ולא אסרו גג עראי שאינו מתכוין בו לעשיית אהל אלא כשמעמיד מחיצות תחתיו בשבתקעח כמו שנתבאר למעלהקעט והכיסוי שעל פי החבית ג"כ אינו מתכוין בו לאהל אלא לכיסוי בעלמא אעפ"כ אינו דומה לקדירה על גבי כירה מפני שפי החבית שבימיהם היה רחב הרבה יותר מפי הכירה וכשמכסה כל פיה הרי זה דומה לעשיית אהל אף שהמחיצות עשויות מבעוד יוםקפ.

והוא הדין שאסור ליטול הכיסוי המכסה כל פיה אם היא חסרה טפח משום שדומה לסותר אהלקפא ואינו דומה למגופה שמותר ליטלה ולהחזירה כמו שנתבאר בסי' שי"דקפב לפי שהמגופה מתוקנת לכך ותיקונה מוכיח עליה שהיא עומדת לכך לכן אינה נראית כאהל משא"כ כשמכסה בבגד אף שהבגד מיוחד לכך מכל מקום אין בו תיקון המוכיח עליו שהוא עומד לכך וכן הדין בכיסוי שאר כלים הרחבים ביותר כרוחב פי החביות שבימיהם:

הערות

  1. קע. גמ' קלט, ב ורש"י ד"ה פרונקא. טור ושו"ע סי"ג.
  2. קעא. רמב"ם פכ"ב הל"ג. טור ושו"ע שם. וראה לקמן ס"כ.
  3. קעב. רשב"א שם ד"ה הא דאמר רבא, ור"ן שם (נז, ב) ד"ה פרונקא, וב"י ד"ה בגד, בשם רש"י. ראה רש"י שם ד"ה אפלגא. רמב"ם פכ"ב הל"ג. טור ושו"ע שם.
  4. קעג. טור ושו"ע שם. וראה גמרא שם (אפלגיה דכובא) ורמב"ם שם (מקצת פיה).
  5. קעד. רשב"א שם בדעת רש"י. ר"ן ומ"מ שם בדעת הרמב"ם ורש"י. שו"ע שם.
  6. קעה. רמב"ם שם. וראה גם סוכה טז, א ורש"י שם ד"ה אבל.
  7. קעו. סי"ד (שאין בזה איסור חזרה בשבת).
  8. קעז. תוס' ביצה לב, ב ד"ה מלמטה. ב"י שם בשמו. מ"א סקכ"א.
  9. קעח. ראה תוס' שם.
  10. קעט. סעיף ט.
  11. קפ. תוס' שם. ב"י שם. מ"א שם.
  12. קפא. ראה ט"ז סוף סקי"א.
  13. קפב. סעיף יד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 26 עמודים.

  1. שולחן ערוך י מאותו ספר סוכה טז, א
  2. שולחן ערוך א מאותו ספר סוכה טז, א
  3. שיעורי הלכה למעשה הלכות סוכה סוכה טז, ב
  4. דובר שלום בקיעת גדיים – מבטלת לבוד או מחיצה סוכה טז, א
  5. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רמח דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת סוכה טז , א
  6. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שעו בור ובאר שבין שתי חצירות סוכה טז, א
  7. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא סוכה טז, א
  8. לקוטי שיחות 62 ביצה לב, ב
  9. לקוטי שיחות 166 ביצה לב, סע"ב
  10. שולחן ערוך טו מאותו ספר ביצה לב, ב
  11. שולחן ערוך א מאותו ספר ביצה לב, ב
  12. שולחן ערוך ט מאותו ספר ביצה לב, ב
  13. שולחן ערוך טז מאותו ספר ביצה לב, ב
  14. שולחן ערוך יז מאותו ספר ביצה לב, ב
  15. שולחן ערוך יז מאותו ספר ביצה לב , א
  16. שולחן ערוך (ה) מאותו ספר ביצה לב, ב
  17. שולחן ערוך (א) מאותו ספר ביצה לב, ב
  18. אגרות קודש אגרת יח ביצה לב, ב
  19. שוע"ר עם ביאור דברי שלום ערה דברים האסורים לעשות בשבת לאור הנר ביצה לב, ב
  20. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת ביצה לב, ב
  21. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שיב הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת ביצה דף ל"ב
  22. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שטו דברים האסורים משום אהל בשבת ביצה לב, ב
  23. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שכא דיני תולש בשבת ודין טוחן ודין תקוני מאכל או מעבד ולש ביצה לב, ב
  24. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות ביצה לב, ב
  25. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצה איזה מלאכות אסורים ביום טוב ביצה לב, ב
  26. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקיד שלא לכבות ביום טוב ביצה לב , א