ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר האמצעיאגרת יח

אגרת יח

[אדר תקע"ה]

לידידינו ¹²⁸⁹ הנאמן ¹²⁹⁰ ר' משה מייזלש ¹²⁹¹ נ"י

אחר כותבי כל המכתבי' שביד ידידינו הרב מוהר"פ משקלאב ¹²⁹² , נתוודע לנו דבר לא טוב נידון הבית עלמין דהאדייעץ. והמעשה כך הי' מתחלתו.

אנשי האדייעץ ביקשו מהפאליצע ¹²⁹³ ליתן להם מקום לבית עלמין זה ד' או ה' שנים ונתנו (הגאלווא ¹²⁹⁴ והארדניצע ¹²⁹⁵ וכו') בפקודתם להזימלאמר ¹²⁹⁶ שיתן, והי' טעות בידו, ובחר במקום שהוא ביער של קאזאנע ¹²⁹⁷ סמוך לנהר פסאל. וכאשר נודע להפארשט מייסטר ¹²⁹⁸ שעל יער קאזאנע, הביא הדבר לגובערניא ¹²⁹⁹ פאלטאווע ¹³⁰⁰ . והשיגו אנשי הקהלה הנ"ל היתר. ואחר כך חזר האדון הגדול קוראען ¹³⁰¹ לאסור. וחזר והותר על ידי אדון הגדול דעכשיו לובאנאו ¹³⁰² .

ובהיותי בפאלטווע ¹³⁰³ אמרתי בלבי שאין זה תכלית היתר מפורש לעולם, ויוכל לחזור וניעור. והייתי אצל הווי"ג ¹³⁰⁴ שהוא מוויטעפסק, ומכיר בטוב לאאמו"ר ז"ל, ונתן עצה על חליפין, להחליף וליתן פלאץ ¹³⁰⁵ אחר הסמוך ליער דקאזנע בכפל מזה, שהוא ערך ק"נ קלאפטיר ¹³⁰⁶ , וכן הוה, וסלקתי בעד פלאץ הנ"ל, ושלחו מהגובערניא להאדייעץ למדוד ולראות אם החליפין טובים, והביא בכי טוב, ונגמר ונתקיים בגובערניא דבר החליפין בקאזאנע ¹³⁰⁷ , וגם השיגו החתימת יד של האדון הגדול לובאנאו הנ"ל, כפי הקאפיע המו"פ ¹³⁰⁸ .

ואמנם הי' סיבה אחר כך, שרצו אנשי קהלה הנ"ל להשיג פריבאטע ¹³⁰⁹ מהמניסטר שבעיר מלוכה פ"ב, והגיע דבר החליפין לשם, ושאלו מהמניסטר דיער קאזאנע ¹³¹⁰ , והשיב להם שיכתבו לגאראד וגובע' ¹³¹¹ הנ"ל, שיתנו תשובה מאין יש להם כח להרשות החליפין ביער קאזאנע אשר על פי הזאקאן ¹³¹² אי אפשר בחליפין ומתנה ליתן ולהחליף בלתי שאלה מהקיר"ה בעצמו, כשירצה ליתן בחסדו. ובא המכתב הזה לשם להויצ"ג הנ"ל. ומפני אהבתו הישינה מצניעה עדיין. אך כבר נודע הדבר ולא יוכל לעכב זמן רב.

ולזאת אין עצה כעת רק לעורר מחדש להוויצ"ג הנ"ל ולהפארש מייסטר, שישיבו תשובה שניתן רשות החליפין על פי זאקאן. ואפשר לא יקובל לפני המניסטר, אם נודע לו מריבוי קיבוץ המון לבית חומה שעל קבר אבינו ז"ל, ונתן עינו בהון רב ח"ו.

ולחכם ונבון כמותו ¹³¹³ אין צריך לפרש עד היכן נוגע הדבר הזה לחיי נפשותינו ממש, כי אם ח"ו יבא פקודה לא טובה על אודות הבית עלמין, יהי' איך שיהי', גם היותר טובה, שהוא להושיב שמירה שם לבל יקברו ¹³¹⁴ עוד כמו שאסר האדה"ג, גם זה בזיון ומניעה לכל המון ישראל בעת מצוא ¹³¹⁵ לבקש על נפשם ¹³¹⁶ וכו'.

ויראה נא ידידי לדבר הרבה על לב השר הידוע ¹³¹⁷ שיתן לבו היטב לדבר גדול כזה, ולא יקטן בעיניו לבקש מהקיר"ה בעצמו. ולדעתנו בנקל מאד להזכיר בדברים בעלמא אודות זה. וה' יהי' עם פיהו ¹³¹⁸ כאשר כתבתי אליו ברמז.

ואתו המדע עד היכן הענין נוגע, שאי אפשר לבאר בכתב, ממש חיינו אינם חיים ¹³¹⁹ , ואין לנו עצה אחרת, כי מי ילך לנו ¹³²⁰ להמניסטר הנ"ל. ואפשר כשיבא הדבר בגדולות יקשה לבו ¹³²¹ וכו'. והוחלט אצלנו שאין תיקון הדבר לתכליתו רק בשרשו ¹³²² ומקורו דוקא, שאז לא יהי' חיינו תלויי' מנגד ¹³²³ בכל שנה וכו'. ועליו מוטל חובה לעסוק בכל לבו ונפשו בדבר גדול כזה, כי הוא חיינו ¹³²⁴ ורוח אפינו ¹³²⁵ ותפארתינו וכו', למען ינוח צדיק עליון על משכבו בשלום ¹³²⁶ וד"ל. ולגודל המרירות לא אוכל לכתוב יותר וכו' וכו'.

ידידו המבקש על נפשו ממש

דובער

הערות

1289. נדפסה בבית רבי נא, ב. ס' התולדות אדהא"מ ע' 163. מגדל עז ע' תקפא (תצלום כתי"ק). אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת יג. המסע האחרון ע' 61. ומועתקת בכת"י (577 צד, א. 665 שי, ב. 1007 רמב, א. 2178 רלט, ב. ובכת"י ירושלים 3496). ותוכנה – הסדרת ההליכים הרשמיים לאישור חוקיותו של בית-העלמין בהאדיטש, מקום מנוחתו של כ"ק אדמו"ר הזקן. בשנים מכתה"י (577, 665) באה אגרת זו בהמשך לאגרת הקודמת, שבסופה כותב הר"פ משקלאוו. ואולי נכתבה האגרת שלפנינו בסמיכות לנסיעת הר"פ, ביום א' ט' אדר, כנזכר שם. גם מאגרת זו עצמה נראה שנכתבה בשנת תקע"ה, שהרי הבית עלמין שבהאדיטש נוסד לערך בשנת תק"ע (ראה "יעוורעיסקאיא ענציקלאפעדיא" כרך 6 ע' 5), וכאן כותב "זה ד' או ה' שנים", אם כן נכתבה בשנת תקע"ה (אבל ראה לקמן, אצל "אדון הגדול קוראען"). בבית רבי וס' התולדות נדפסה האגרת בחסרונות ושיבושים, המשנים את כללות המכוון. ולדוגמא: לפי נוסח הבית רבי "ולא יקטן בעיניו לבקש מהקיר"ה בעצמו" קאי על ר' משה, ולכן סיים בבית רבי שם: "ממכתב זה גם כן נראה בעליל שהר"מ מייזליס הי' לו דרך ומבוא לעמוד בהיכלי מלך". אמנם בגוכתי"ק "ויראה נא ידידי לדבר הרבה על לב השר הידוע ... לבקש מהקיר"ה בעצמו", וכהנה רבות. חלק מההערות שבשוה"ג דלקמן, נעתקו מ"המסע האחרון" ע' 61 ואילך.
1290. הנאמן: נאמן הקהלה בווילנא. ראה אגרות-קודש אדמו"ר הזקן אגרת סג.
1291. ר' משה מייזלש: אגרות נוספות אליו – לעיל טז, ובהנסמן בהערות שם.
1292. מוהר " פ משקלא ב : ראה אגרת הקודמת.
1293. מהפאליצע: מהמשטרה.
1294. גאלווא : ראש העיר.
1295. הארדניצע : ראש משטרת העיר.
1296. זימלאמר : מודד הקרקעות.
1297. קאזאנ ע : בבעלות ממשלתית. ראה גם לעיל אגרת ח: "והבית עלמין דשם הוא מקום קאזֶנע ... שהי' בזה לעשות אצל הקנאז לובאנאוו כו'. ומזה גם כן נראה בעליל שמסר נפשו בשביל טובת הקיר"ה, על כן רגלוהי דבר נש כו', עד שנקבר במקום זה דווקא".
1298. פאר ש ט מייסטר : האחראי על היערות.
1299. גובע רניא (שלטונות הפלך).
1300. פאלטאווע: אשר האדיטש שייכת לפלך זה.
1301. האדון הגדול: לכאורה הכוונה – הנסיך אלכסיי בוריסוביץ' קוראקין, מושל אוקריינא, משנת תקס"ב עד תקס"ז, ואחר כך שר הפנים (אבל ראה לעיל אצל "ד' או ה' שנים").
1302. וחזר . . לובאנאוו : הנסיך יאקב איבנוביץ' לובנוב-רוסטובסקי, כמסופר לעיל אגרת ח.
1303. בהיותי בפאלטווע : בחורף תקע"ג, לאחר הסתלקות אדה"ז, וקבורתו בבית עלמין זה.
1304. הווי"ג: הוויץ-גוברנטור (סגן המושל) גריגורי אלכסייביץ' בויארינוב, ששירת לפני כן בממשל מוהילוב ובוויטבסק.
1305. פלאץ: מקום, שטח.
1306. קלאפטיר : מדת קרקע (בערך 1.80 מטר).
1307. בקאזאנע: בצורה חוקית ממשלתית.
1308. קאפיע המו " פ : = ההעתק המוסגר פה.
1309. פריבאטע: העברה לרשות פרטית.
1310. מניסטר דיער קאזאנע : שר היערות הממשלתיים.
1311. לגאראד וגובע': לשלטונות העיר והפלך.
1312. ה זאקאן : החוק.
1313. ולחכם ונבון כמותו: ע"פ מקץ מא, לט.
1314. היותר טובה . . לבל יקברו: אפילו אם לא יכריחו לשנות את מקום קברו של אדמו"ר הזקן, רק יאסרו מכאן ולהבא לקבור שם.
1315. בעת מצוא: ע"פ תהלים לב, ו.
1316. לבקש על נפשם: ע"פ אסתר ז, ז.
1317. השר הידוע : מאגרת הקודמת נראה שעיקר הכוונה לר' זונדל.
1318. וה' יהי' עם פיהו: ע"פ שמות ד, טו.
1319. חיינו אינם חיים: ע"פ פסחים קיג, ב. ביצה לב, ב.
1320. מי ילך לנו: ע"פ ישעי' ו, ח.
1321. כשיבא הדבר בגדולות יקשה לבו: אם יפעילו לחצים זה יתכן שזה יגרום להקשחת עמדתו.
1322. בשרשו : ר"ל שיפנו בזה לא לשר היערות הנ"ל אלא אל הקיר"ה עצמו.
1323. חיינו תלויי' מנגד: ע"פ תבוא כח, סו.
1324. כי הוא חיינו: ע"פ נוסח ברכת ק"ש של ערבית.
1325. ורוח אפינו: ע"פ איכה ד, כ.
1326. ינוח צדיק עליון על משכבו בשלום: ע"פ ישעי' נז, ב. שמואל-ב ד, יא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.