ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק דסימן תצה(ה)

(ה)

(ה) היה אנוס כו'. הנהקכב דעת הר"ןקכג בשם התוספות וכן כתב בשיטה מקובצתקכד דאפילו לא ידע כלל בערב יום טוב שנשבר השפוד אפילו הכי אסור לתקנו ביום טוב, דלא כרש"יקכה ואור זרועקכו. ולכאורה היה נראה להחמיר בשל תורה כתוס' ור"ן, אבל כבר פסקו רש"לקכז ומגן אברהםקכח כרש"י ואור זרוע, ואין לנו לזוז מדבריהם.

מכל מקום הבו דלא לוסיף על דבריהםקכט, שהרי המג"א עצמו בסי' תק"י סק"ו אוסר אם היה טרוד מערב יו"טקל, אף שרש"יקלא ואור זרועקלב התירו זה בפירוש, מכל מקום חששקלג לתוס' ור"ן. ואם כן גם באונס ממש שדעת רמ"אקלד והמג"א להתיר, כדמוכח במגן אברהם סי' תק"ט סק"דקלה וסקי"אקלו וסקי"גקלז וסקי"דקלח וסי' תק"י סק"הקלט, מכל מקום יש לומר דהיינו כשלא היה אפשר לו כלל לעשות קודם יו"ט, לא בערב יו"ט ולא קודם לכן משעה שנודע לו שהוא צריך לעשיית מלאכה זו. דבכל מקומות אלו שרשמתי מיירי מתיקון דברים ישנים שכל זמן שהישן לא היה צריך תיקון לא היה צריך כלל למלאכה זו, ומשעה שנודע לו שצריך תיקון אפשר למצוא שהיה אנוס משעה זו ואילך או שחסרו לו הדברים הצריכים לו למלאכה זו, אבל תיקון דבר חדש אי אפשר למצוא שלא היה אפשר לו לעשותה קודם יו"ט.

אף על פי שבערב יו"ט ממש אי אפשר לעשותהקמ, מכל מקום בקרא דממעטינן מיניה מכשירין לא כתיב ערב יו"ט ממש, ומצינו בסוף פרק ה' דחוליןקמא דכל קודם יו"ט נקרא ערב יו"ט עיין שם ברא"שקמב. ואף על פי שיש לומר שקודם ערב יו"ט היה סבור שיתקן בערב יו"ט ובערב יו"ט נאנסקמג, מכל מקום לא משמע הכי במתניתיןקמד דאין שוברים את החרס כו'קמה, ולא משתמיט שום פוסק למימר דאם לא היה אפשר מערב יו"ט שרי. וכן מתניתיןקמו דאין מלבנין כו'קמז. וההפך מזה מבואר ברז"הקמח ור"ן עיין בר"ן פרק אין צדיןקמט, אלא דלא קיימא לן הכי כמ"ש בסי' תק"טקנ, עיין מ"ש שם ותבין מ"ש כאן. וגם המגן אברהם עצמו בסי' תק"טקנא על כל איסור הנזכר בשו"ע כתב בפירוש דאם לא היה אפשר מערב יו"ט שרי, ובסי' תק"ח הסמוך לוקנב לא כתב כלום. ועל כרחך צריך לומר שדעתו לחלק בין תיקון דברים ישנים לתיקון דבר חדש, דלא משכחת ביה אי אפשר לעשותן בערב יו"ט אלא א"כ היה לו אחר ונאבד ומשעה שנאבד לא היה לו פנאי, וגם בזה צריך עיון כיון שמלאכה זו בעצמה היה אפשר לו לעשותה קודם יו"ט כשלא היה אנוס עדיין, משא"כ בתיקון דברים ישנים שקודם שנצטרך לתיקון זה לא היה עושה מלאכה זו עצמה שעושה ביו"ט אלא מלאכה אחרת כיוצא בה. וכן משמע ברמ"א וטורקנג שלא התיר לעשות שפוד חדש אלא לתקן שפוד שנשבר.

ואף אם תרצה לדחות כל זהקנד, הרי לפניך תוס' ור"ן המחמירים בשל תורהקנה ואין להקל כנגדם בדבר שלא נמצא היתר מפורש בדברי האחרונים ז"לקנו. ובפרט בתיקון כלי שהט"ז בסי' תק"זקנז ותק"טקנח נראה כמסכים לדעת רז"ה ור"ןקנט דרבי יהודה מודה בזה לרבנן, אף דלא קיימא לן הכיקס מפני שהרא"שקסא וטור ורמ"א ומג"א סי' תק"טקסב חולקין על זה והתירו לתקן שפוד שנשבר, מכל מקום לעשות שפוד חדש שלא נזכר בדבריהם פשיטא דאין להקל כנגד התוס' ור"ן ורז"ה:

הערות

  1. קכב. לכללות קו"א זה ראה הערות וביאורים בהל' יו"ט ע' פד ואילך. נימוקי יו"ט.
  2. קכג. (טו, ב) ד"ה דרש.
  3. קכד. כח, ב.
  4. קכה. שם ד"ה ואחד גריפת תנור: שנפל לתוכו מן הטיח שלו ולא היה יודע מבעוד יום.
  5. קכו. הל' יו"ט סי' שנז.
  6. קכז. יש"ש ביצה פ"ד סי' יג, שהוכיח מכמה פוסקים כרש"י (ונתבארו ההוכחות לקמן סי' תצה קו"א ס"ק ב ד"ה והכי), וסיים וכ"נ עיקר.
  7. קכח. סי' תקז ס"ק ז. סי' תקט סק"ב. וכ"ה לקמן סי' תקז ס"י. סי' תקט ס"א. וראה לקמן סי' תקי קו"א ס"ק ב, ההוכחות דהכי קיי"ל (דאזלינן בתר העושה מלאכה, שהיה אנוס או לא ידע).
  8. קכט. להתיר עשיית שפוד חדש כשהיה אנוס בערב יו"ט.
  9. קל. למתק החרדל בגחלת של עץ (הרי שטרוד גרע מלא ידע לדעת המ"א).
  10. קלא. שם ד"ה הלכה (לענין חידוד סכין: שנתקלקלו ביו"ט או שהיה אתמול טרוד).
  11. קלב. שם.
  12. קלג. המ"א שם (שלענין לא ידע פסק כרש"י כנ"ל, ולענין טרוד חשש לתוס' ור"ן).
  13. קלד. סי' תקט ס"א (שהתיר מכשירין שא"א לעשותן מערב יו"ט).
  14. קלה. שהתיר לקצר שפוד לצלות בו, כשלא היה אפשר לקצרו בערב יו"ט. וכדלקמן שם ס"ג.
  15. קלו. שהתיר להגעיל כלי, כשלא היה אפשר להגעילו מערב יו"ט. וכדלקמן שם ס"י.
  16. קלז. שהתיר לנקוב בחבית, כשלא היה אפשר לנקבו בערב יו"ט. וכדלקמן שם סי"ד.
  17. קלח. שהתיר להטביל כלי, כשלא היה אפשר להטבילו בערב יו"ט. וכדלקמן שם סט"ו.
  18. קלט. שהתיר לסנן, כשלא היה אפשר בערב יו"ט. וכדלקמן שם ס"ז.
  19. קמ. ובגמרא (כח, ב) אמרינן: שאי אפשר לעשותן מערב יו"ט.
  20. קמא. משנה פג, א.
  21. קמב. סי' ו.
  22. קמג. א"כ גם בעשיית כלי חדש יש להתיר באופן כזה.
  23. קמד. ביצה לב, ב.
  24. קמה. דמשמע שאסרו בכל אופן.
  25. קמו. שם לג, א.
  26. קמז. את הרעפים לצלות בהן.
  27. קמח. (טו, א).
  28. קמט. שם ד"ה אמר (שתיקון גמור אפילו בכלים ישנים אסורה ביו"ט בכל מקרה אפילו לרבי יהודה).
  29. קנ. קו"א סק"ב (אך מכל מקום יש ללמוד מזה שלא להקל בכלים חדשים ממש).
  30. קנא. צויינו לעיל.
  31. קנב. דמיירי בעשיית כלים חדשים.
  32. קנג. רס"י תקט
  33. קנד. ולומר שגם בכלי חדש מותר כשהי' אנוס בערב יו"ט.
  34. קנה. ואוסרים אפילו בתיקון כלי, כשלא ידע, וכמצויין לעיל.
  35. קנו. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל נה.
  36. קנז. סק"ה.
  37. קנח. סק"א.
  38. קנט. המצויינים לעיל, שתיקון כלי גמור גרע משאר מלאכות.
  39. קס. כדלקמן סי' תקט קו"א ס"ק ב. והובא גם לעיל קו"א ס"ק ד (ד"ה והנה לפי).
  40. קסא. פ"ג סי' י.
  41. קסב. סק"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 62 ביצה לב, ב
  2. שולחן ערוך טו מאותו ספר ביצה לב, ב
  3. שולחן ערוך א מאותו ספר ביצה לב, ב
  4. שולחן ערוך ט מאותו ספר ביצה לב, ב
  5. שולחן ערוך יט מאותו ספר ביצה לב, ב
  6. שולחן ערוך טז מאותו ספר ביצה לב, ב
  7. שולחן ערוך יז מאותו ספר ביצה לב, ב
  8. שולחן ערוך יז מאותו ספר ביצה לב , א
  9. שולחן ערוך (א) מאותו ספר ביצה לב, ב
  10. אגרות קודש אגרת יח ביצה לב, ב
  11. שוע"ר עם ביאור דברי שלום ערה דברים האסורים לעשות בשבת לאור הנר ביצה לב, ב
  12. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת ביצה לב, ב
  13. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שיב הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת ביצה דף ל"ב
  14. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שטו דברים האסורים משום אהל בשבת ביצה לב, ב
  15. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שכא דיני תולש בשבת ודין טוחן ודין תקוני מאכל או מעבד ולש ביצה לב, ב
  16. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות ביצה לב, ב
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצה איזה מלאכות אסורים ביום טוב ביצה לב, ב
  18. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקיד שלא לכבות ביום טוב ביצה לב , א