ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק דסימן תצה(ה)

(ה)

(ה) היה אנוס כו'. הנה^קכב דעת הר"ן^קכג בשם התוספות וכן כתב בשיטה מקובצת^קכד דאפילו לא ידע כלל בערב יום טוב שנשבר השפוד אפילו הכי אסור לתקנו ביום טוב, דלא כרש"י^קכה ואור זרוע^קכו. ולכאורה היה נראה להחמיר בשל תורה כתוס' ור"ן, אבל כבר פסקו רש"ל^קכז ומגן אברהם^קכח כרש"י ואור זרוע, ואין לנו לזוז מדבריהם.

מכל מקום הבו דלא לוסיף על דבריהם^קכט, שהרי המג"א עצמו בסי' תק"י סק"ו אוסר אם היה טרוד מערב יו"ט^קל, אף שרש"י^קלא ואור זרוע^קלב התירו זה בפירוש, מכל מקום חשש^קלג לתוס' ור"ן. ואם כן גם באונס ממש שדעת רמ"א^קלד והמג"א להתיר, כדמוכח במגן אברהם סי' תק"ט סק"ד^קלה וסקי"א^קלו וסקי"ג^קלז וסקי"ד^קלח וסי' תק"י סק"ה^קלט, מכל מקום יש לומר דהיינו כשלא היה אפשר לו כלל לעשות קודם יו"ט, לא בערב יו"ט ולא קודם לכן משעה שנודע לו שהוא צריך לעשיית מלאכה זו. דבכל מקומות אלו שרשמתי מיירי מתיקון דברים ישנים שכל זמן שהישן לא היה צריך תיקון לא היה צריך כלל למלאכה זו, ומשעה שנודע לו שצריך תיקון אפשר למצוא שהיה אנוס משעה זו ואילך או שחסרו לו הדברים הצריכים לו למלאכה זו, אבל תיקון דבר חדש אי אפשר למצוא שלא היה אפשר לו לעשותה קודם יו"ט.

אף על פי שבערב יו"ט ממש אי אפשר לעשותה^קמ, מכל מקום בקרא דממעטינן מיניה מכשירין לא כתיב ערב יו"ט ממש, ומצינו בסוף פרק ה' דחולין^קמא דכל קודם יו"ט נקרא ערב יו"ט עיין שם ברא"ש^קמב. ואף על פי שיש לומר שקודם ערב יו"ט היה סבור שיתקן בערב יו"ט ובערב יו"ט נאנס^קמג, מכל מקום לא משמע הכי במתניתין^קמד דאין שוברים את החרס כו'^קמה, ולא משתמיט שום פוסק למימר דאם לא היה אפשר מערב יו"ט שרי. וכן מתניתין^קמו דאין מלבנין כו'^קמז. וההפך מזה מבואר ברז"ה^קמח ור"ן עיין בר"ן פרק אין צדין^קמט, אלא דלא קיימא לן הכי כמ"ש בסי' תק"ט^קנ, עיין מ"ש שם ותבין מ"ש כאן. וגם המגן אברהם עצמו בסי' תק"ט^קנא על כל איסור הנזכר בשו"ע כתב בפירוש דאם לא היה אפשר מערב יו"ט שרי, ובסי' תק"ח הסמוך לו^קנב לא כתב כלום. ועל כרחך צריך לומר שדעתו לחלק בין תיקון דברים ישנים לתיקון דבר חדש, דלא משכחת ביה אי אפשר לעשותן בערב יו"ט אלא א"כ היה לו אחר ונאבד ומשעה שנאבד לא היה לו פנאי, וגם בזה צריך עיון כיון שמלאכה זו בעצמה היה אפשר לו לעשותה קודם יו"ט כשלא היה אנוס עדיין, משא"כ בתיקון דברים ישנים שקודם שנצטרך לתיקון זה לא היה עושה מלאכה זו עצמה שעושה ביו"ט אלא מלאכה אחרת כיוצא בה. וכן משמע ברמ"א וטור^קנג שלא התיר לעשות שפוד חדש אלא לתקן שפוד שנשבר.

ואף אם תרצה לדחות כל זה^קנד, הרי לפניך תוס' ור"ן המחמירים בשל תורה^קנה ואין להקל כנגדם בדבר שלא נמצא היתר מפורש בדברי האחרונים ז"ל^קנו. ובפרט בתיקון כלי שהט"ז בסי' תק"ז^קנז ותק"ט^קנח נראה כמסכים לדעת רז"ה ור"ן^קנט דרבי יהודה מודה בזה לרבנן, אף דלא קיימא לן הכי^קס מפני שהרא"ש^קסא וטור ורמ"א ומג"א סי' תק"ט^קסב חולקין על זה והתירו לתקן שפוד שנשבר, מכל מקום לעשות שפוד חדש שלא נזכר בדבריהם פשיטא דאין להקל כנגד התוס' ור"ן ורז"ה:

הערות

קכב. לכללות קו"א זה ראה הערות וביאורים בהל' יו"ט ע' פד ואילך. נימוקי יו"ט.
קכג. (טו, ב) ד"ה דרש.
קכד. כח, ב.
קכה. שם ד"ה ואחד גריפת תנור: שנפל לתוכו מן הטיח שלו ולא היה יודע מבעוד יום.
קכו. הל' יו"ט סי' שנז.
קכז. יש"ש ביצה פ"ד סי' יג, שהוכיח מכמה פוסקים כרש"י (ונתבארו ההוכחות לקמן סי' תצה קו"א ס"ק ב ד"ה והכי), וסיים וכ"נ עיקר.
קכח. סי' תקז ס"ק ז. סי' תקט סק"ב. וכ"ה לקמן סי' תקז ס"י. סי' תקט ס"א. וראה לקמן סי' תקי קו"א ס"ק ב, ההוכחות דהכי קיי"ל (דאזלינן בתר העושה מלאכה, שהיה אנוס או לא ידע).
קכט. להתיר עשיית שפוד חדש כשהיה אנוס בערב יו"ט.
קל. למתק החרדל בגחלת של עץ (הרי שטרוד גרע מלא ידע לדעת המ"א).
קלא. שם ד"ה הלכה (לענין חידוד סכין: שנתקלקלו ביו"ט או שהיה אתמול טרוד).
קלב. שם.
קלג. המ"א שם (שלענין לא ידע פסק כרש"י כנ"ל, ולענין טרוד חשש לתוס' ור"ן).
קלד. סי' תקט ס"א (שהתיר מכשירין שא"א לעשותן מערב יו"ט).
קלה. שהתיר לקצר שפוד לצלות בו, כשלא היה אפשר לקצרו בערב יו"ט. וכדלקמן שם ס"ג.
קלו. שהתיר להגעיל כלי, כשלא היה אפשר להגעילו מערב יו"ט. וכדלקמן שם ס"י.
קלז. שהתיר לנקוב בחבית, כשלא היה אפשר לנקבו בערב יו"ט. וכדלקמן שם סי"ד.
קלח. שהתיר להטביל כלי, כשלא היה אפשר להטבילו בערב יו"ט. וכדלקמן שם סט"ו.
קלט. שהתיר לסנן, כשלא היה אפשר בערב יו"ט. וכדלקמן שם ס"ז.
קמ. ובגמרא (כח, ב) אמרינן: שאי אפשר לעשותן מערב יו"ט.
קמא. משנה פג, א.
קמב. סי' ו.
קמג. א"כ גם בעשיית כלי חדש יש להתיר באופן כזה.
קמד. ביצה לב, ב.
קמה. דמשמע שאסרו בכל אופן.
קמו. שם לג, א.
קמז. את הרעפים לצלות בהן.
קמח. (טו, א).
קמט. שם ד"ה אמר (שתיקון גמור אפילו בכלים ישנים אסורה ביו"ט בכל מקרה אפילו לרבי יהודה).
קנ. קו"א סק"ב (אך מכל מקום יש ללמוד מזה שלא להקל בכלים חדשים ממש).
קנא. צויינו לעיל.
קנב. דמיירי בעשיית כלים חדשים.
קנג. רס"י תקט
קנד. ולומר שגם בכלי חדש מותר כשהי' אנוס בערב יו"ט.
קנה. ואוסרים אפילו בתיקון כלי, כשלא ידע, וכמצויין לעיל.
קנו. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל נה.
קנז. סק"ה.
קנח. סק"א.
קנט. המצויינים לעיל, שתיקון כלי גמור גרע משאר מלאכות.
קס. כדלקמן סי' תקט קו"א ס"ק ב. והובא גם לעיל קו"א ס"ק ד (ד"ה והנה לפי).
קסא. פ"ג סי' י.
קסב. סק"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.