ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו תרומה שיחה ב166

166

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

א) "ששמן מוכיח עליהם שהם תקועין בארץ, לכך נקראו יתדות": כיון שבכל זאת התורה מכנה אותן כאן בשם יתדות, מובן מכך, שאין זה רק מפני צורתן ואין חשיבות לצורה - אלא לכובד בלבד, אלא שאכן השתמשו בהן בהתאם לשמן*'.

אך כיון שאין זו הוכחה מספקת (שהרי אין ברור שהתורה מכנה אותן בשם "יתדות" מפני ששימשו בפועל כיתדות) = ובמיוחד כאשר לפי ענין המשכן קיימת אפשרות הפוכה, כדלעיל, שהן לא היו תקועות בארץ, כי אפשר היה להסתדר באופן אחר - לכן מביא רש"י עוד הוכחה:

ב) "ומקרא זה מסייעני: אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח" - מפסוק זה רואים, שהיה נהוג לחזק אהל, שבמהותו הוא נייד ממקום למקום'', על ידי יתדות שאי אפשר להזיזן ממקומן, כלומר, שהן תחובות בארץ. ולכן אין מתקבלת האפשרות שלעיל, שהסתפקו ביתדות תלויות, אלא אדרבה - "ומקרא זה מסייעני": מכך שהפסוק מלמדנו, שנהוג לחזק אהל חשוב (אהל בל יצען) על ידי יתדות התחובות = בארץ, קיימת הוכחה

לדעתו של רש"י לגבי אהל המשכן, האהל החשוב ביותר, שהיתדות שלו היו תקועות בארץ.

אך בכל זאת מובן, שעדיין אין זאת הוכחה מוחלטת, ובסופו של דבר אין זה מן הנמנע, שבמשכן באופן מיוחד, בהתאם למהותו ולתנאיו היחודיים*?, היה אחרת. ולכן, מציין רש"י בהצגת הענין מלכתחילה "ואיני יודע". וגם את הסברו לאחר מכן הוא פותח במלים "ואומר. אני", שכך מתקבל אצלו, כשבכוונתו להבהיר שהדברים אינם ברורים לחלוטין.

ה. מלאכת "בונה" בשבת מן התורה

כבר הוסבר פעמים רבות, שבפירוש רש"י על התורה, אף במקום שהוא מתכוון לפרש רק את הפשט, נכללים גם ענינים של הלכה, ובודאי!? גם ענינים של פנימיות התורה, ובלשון רבותינו? - "יינה של תורה".

ההלכה קובעת, שהאיסור מן התורה לגבי מלאכת בנין בשבת הוא רק לגבי בנין קבע, אך המלאכה של בנין ארעי אסורה רק מדרבנן3.

הערות

8. ועפי"ז מובן מה שרש"י מסיים "לכך נקראו יתדות" - דלכאורה מיותר - כי כל עיקר הוכחתו הוא ממה שנקראו (בכתוב זה) יתדות.
9. עיין לך (יב, ח) "ויעתק משם" ופירש"י: אהלו.
0. שלכן מביא רש"י גם תחלת הכתוב "אהל בל יצען".
4. תרומח ג שיחות 15
20. אוהל בכלל - הרי ביכולת בעל האוהל להיות במקום אחד כל משך ימי חייו, משא"כ במשכן - שידעו שנוסעים ממקום למקום עד שיבואו לעבר הירדן מערבה.
1. ראה לקו"ש ח"ה ע' 1 הערה 3.
2. היום יום ע' כד.
3. ביצה לב, סע"ב. ובכ"מ. שו"ע אדה"ז ר"ס שט"ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.