ספרי כ"ק אדמו"רתורת מנחם– ג – שנת תשי"א – חלק שניבס"ד. ר"ד* יום ג' פ' פינחס, כ"ף תמוז, ה'תשי"א

בס"ד. ר"ד* יום ג' פ' פינחס, כ"ף תמוז, ה'תשי"א

222

בלתי מוגה

א . בנוגע למצות נדרים (שנתפרשה בהתחלת פרשת מטות) – נאמר¹²²⁵: "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר גו'", היינו, שבמצוה זו דוקא נזכרו משה וראשי המטות.

והענין בזה¹²²⁶:

תוכן הענין דנדרים הוא – עשיית גדרים וסייגים בכדי להוסיף חיזוק ותוקף בקיום התומ"צ¹²²⁷.

ועפ"ז יש לבאר החידוש שמצינו במצות נדרים לגבי כל מצוות התורה כולה¹²²⁸ – שהחיוב דכל מצות התורה אינו מתחיל אלא בגיל י"ג שנה, ואילו החיוב דנדרים הוא גם ב"מופלא הסמוך לאיש"¹²²⁹, "בן י"ב שנה ויום אחד"¹²³⁰ (ולכמה שיטות¹²³¹ חיוב זה הוא מדאורייתא ) – כי, תוכן מצות נדרים הוא הוספת גדרים וסייגים בתור הכנה והקדמה לקיום התומ"צ, ולפיכך מתחילה מצוה זו ב"מופלא הסמוך לאיש" – בזמן ההכנה להתחלת החיוב בכל מצוות התורה.

ויש להוסיף המוסר השכל שבזה – שקודם התחלת חיוב האדם בכל מצוות התורה (כשנעשה בן י"ג שנה) צריכה להיות הכנה והקדמה דהוספת גדר ופרישות על מה שאסרה תורה (שזהו"ע הנדרים), אשר עי"ז יוכל לקיים את המצוות כדבעי ¹²³².

ב . והנה, בנוגע לענין של הוספה על קיום התומ"צ, שבזה נכלל גם ענין הנדרים כנ"ל – מצינו ב' קצוות:

223

מחד גיסא – ה"ז ענין בלתי-רצוי, כמארז"ל¹²³³: "כל המוסיף גורע, שנאמר¹²³⁴ אמר אלקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו" ("הקב"ה לא הזהירם על הנגיעה, ומתוך תוספת גירעו כו'"¹²³⁵), ונמצא, אשר כתוצאה מזה שחוה הוסיפה איסור מדעת עצמה (שלא נצטוו עליו מאת הקב"ה) – נגרם (רח"ל) חטא עץ הדעת .

ולאידך גיסא מצינו שיש אופנים שענין הנדרים (הוספה על החיוב דתומ"צ) הוא דבר רצוי ונעלה ¹²³⁶, כדברי שמעון הצדיק אל נזיר¹²³⁷ אחד – "כמותך ירבו נזירים בישראל"¹²³⁸.

ולכן נזכרו במצות נדרים "ראשי המטות" – כי, מצד ב' קצוות הנ"ל, הרי בכדי לידע מתי יש להוסיף גדר וסייג אל מצוות התורה – יש צורך ב"ראשי המטות", נשיאי ישראל.

וכל זה אינו מספיק עדיין – וצריכה להיות גם הוראת משה רבינו ("וידבר משה אל ראשי המטות") – כיון שדוקא משה "נתנבא בלשון זה " (כדרשת חז"ל¹²³⁹ עה"פ בריש פרשתנו – "וידבר משה גו' זה הדבר גו'"), "משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה"¹²⁴⁰, ולפיכך, כאשר קיום מצות נדרים נעשה ע"פ הוראת משה, מובטחים, שלא זו בלבד שלא יצא מכך ענין הפכי ח"ו, אלא אדרבא, עי"ז יתוסף חיזוק ושלימות בקיום התומ"צ¹²⁴¹.

**********

הערות

1225. ר"פ מטות.
1226. בהבא לקמן – ראה גם מכתב כ"ו תמוז שנה זו (אג"ק ח"ד ע' שצז ואילך).
1227. ראה אבות פ"ג מי"ג. רמב"ם הל' נדרים פי"ג הכ"ג. טושו"ע יו"ד סו"ס רג. ועוד.
1228. ראה גם סה"מ תק"ע ע' קכה. סהמ"צ להצ"צ מצות נדרים מד, סע"א. לקו"ש חכ"ח ע' 198 ואילך (ושם נתבאר באו"א).
1229. נדה מו, ב. וש"נ.
1230. משנה נדה מה, ב. רמב"ם הל' נדרים רפי"א. טושו"ע יו"ד ר"ס רלג.
1231. ראה נזיר כט, ב ובפרש"י ד"ה מופלא (ובהגהות הב"ח). נדה מו, ב ובפרש"י שם, א ד"ה כי יפליא. ועוד . ולכמה אחרונים (נסמנו בלקו"ש שם ע' 196 הערה 31) – כ"ה שיטת הרמב"ם שם פי"א ה"ד. – וראה בארוכה לקו"ש שם ע' 193 ואילך.
1232. להעיר, שדברים אלו נאמרו חודש לפני הבר-מצוה אצל בנו של הנ"ל ( המו"ל ).
1233. סנהדרין כט, סע"א.
1234. בראשית ג, ג.
1235. פרש"י סנהדרין שם.
1236. ראה רמב"ם וטושו"ע שבהערה |<3>. רמב"ם הל' נזירות בסופן. ועוד. – וראה בארוכה לקו"ש חל"ג ע' 191 ואילך. וש"נ.
1237. ש"הנזירות היא נדר מכלל נדרי איסר" (רמב"ם ריש הל' נזירות).
1238. נזיר ד, ב. וש"נ.
1239. פרש"י ריש פרשתנו – מספרי שם (פיסקא קנג). מדרש לקח טוב שם.
1240. יבמות מט, סע"ב. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
1241. הגרי"י פיקרסקי העיר, שלפי הנ"ל יש להוסיף ביאור בטעם הדבר שבמצות הדלקת נר שבת " לא יקדים ולא יאחר" (שבת כג, ב) – כי מכיון שהדלקת נר שבת היא תיקון לחטא עץ הדעת ("מפני שהיא כבתה נרו של עולם לכך נתנו לה מצות הדלקת נר שבת שתתקן מה שקלקלה" – שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"ה – מירושלמי שבת פ"ב סה"ו. ב"ר ספי"ז. ועוד), אשר חטא זה נגרם כתוצאה מכך שחוה הוסיפה מדעתה על ציווי הקב"ה (כנ"ל בפנים), לכן, בהדלקת נר שבת – שמהוה תיקון לחטא עה"ד – אין להוסיף ולהקדים את המצוה. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מטעם זה מצינו גם בנוגע להעברת הפרשה (שנים מקרא ואחד תרגום) – ש"לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור . . לא יקדים ולא יאחר" (ברכות ח, סע"א ואילך). – המשך הענין חסר ( המו"ל ).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 45 עמודים.