ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרמו דיני השאלה והשכרה לנכרי בשבת. ובו י"ט סעיפים:ט

ט

ט מותר להשכיר או להשאיל בהמתו לנכרי ולהתנות עמו שיחזירנה לו קודם השבתנג ואם עבר הנכרי על תנאו ועיכבה ולא החזירה קודם השבת יפקירנה הישראל בינו לבין עצמו קודם השבתנד שאז אינו מצווה על שביתתה כיון שאינה שלו שכבר הפקירה.

ואע"פ שמדברי סופרים כל הפקר שאינו בפני שלשה אינו הפקרנה כלל שכשיש שלשה בודאי הוא מפקיר בלב שלם ואין כאן חשש הערמה שהרי אחד מהשלשה יכול לזכות מיד בהפקר הזה והשנים הנשארים יכולים להעיד לו שזכה מההפקר ולא יוכל המפקיר לחזור בו ולהוציאו ממנונו מכל מקום אע"פ שמפקיר בינו לבין עצמונז בודאי מפקיר בלב שלם כדי שינצל מאיסור של תורהנח.

ומכל מקום אין אדם אחר יכול לזכות בה אפילו אם מפקירה בפני שלשה כשאר הפקר דכיון שאינה מפקירה אלא כדי להפקיע מעליו איסור שבת בלבד (ד) א"כ מן הסתם אינו מפקירה אלא ליום השבת בלבדנט בשעה שהנכרי עושה בה מלאכה שהפקר ליום אחד או אפילו לשעה אחת הרי הוא הפקר גמור לאותו יום ואותה שעהס כמ"ש בחו"מ סי' רע"גסא ובמוצאי שבת מיד היא חוזרת להיות שלו ואין שום אדם יכול לזכות בה ואף בשבת אינה הפקר אלא בשעה שעושה בה מלאכהסב שהרי לא הפקירה אלא כדי להנצל מאיסור עשיית המלאכה שהנכרי עושה בה בשבתסג וא"כ בשעה שאינו עושה בה כלום היא חוזרת להיות שלו ואין שום אדם יכול לזכות בה (אלא בשעה שהנכרי עושה בה ואז לא יניחנו הנכרי ואף אם יניחנו הנכרי מכל מקום אותה רגע שזוכה בה היא בטלה ממלאכת הנכרי וחוזרת היא להיות של ישראלסד):

הערות

  1. נג. רמ"א ס"ג בהגה"ה ראשונה.
  2. נד. ריב"ש סי' כה . שו"ע ס"ג (וכדאמרינן בגמרא יח, ב לענין כלים).
  3. נה. רבי יהושע בן לוי נדרים מה, א. טור ושו”ע חו"מ סי' רעג ס"ז.
  4. נו. פירוש הרא"ש שם ד"ה ומה טעם.
  5. נז. ראה רמ"א חו"מ סי' רעג ס"ז דקיי"ל שמה"ת סגי אפילו בינו לבין עצמו. ובש"ך שם ס"ק יא, שמה"ט סגי הכא אפילו בינו לבין עצמו.
  6. נח. ר"ן בפ"ק דשבת יז, ב במשנת אין שורין לבית שמאי ע"ש . וכ"ה בתוס' שבת יח, ב ד"ה דמפקרא וב"מ ל, ב ד"ה אפקרה לענין כלים. וכן משמע ברא"ש סוף פ"ד דנדרים (בפירושו שם, ובפסקיו פ"ד סי"א). דלא כריב"ש שם (שמתיר מפני שא"א בשלשה ואוקמוה אדאורייתא). וראה לקמן סי' תמה קו"א סק"א, דלא סמכינן על היתר זה אלא כשכבר השכירו וא"א בענין אחר, ולכן השמיט הרא"ש סברא זו. וראה העו"ב תתכח ע' 53.
  7. נט. טור בשם הר"פ בהגהות הסמ"ק סי' רפא (ע' שא). רמ"א סוס"ג.
  8. ס. טור שם. מגמרא דספ"ד דנדרים מד, א.
  9. סא. סעיף י. וראה קו"א לקמן שם, בביאור דעת המתירים בזה כאן, שאף שבחו"מ שם מבואר דלא הוה הפקר גמור עד שיזכה בה אחר, מ"מ זהו רק מחשש הערמה, וכאן לענין שבת לא חששו להערמה. אמנם בקו"א שם מסיק שגם לענין שבת (וחמץ) לא הוי הפקר גמור כשהוא רק ליום השבת (והפסח), ולא התירו בשבת אלא כשהוא כבר בידי נכרי שא"א בענין אחר. וכ"ה בתחלה סדר מכירת חמץ, שמטעם זה חמץ הנמכר אינו בכלל ביטול והפקר. וראה העו"ב שם.
  10. סב. לבוש ס"ג. מ"א ס"ק יא.
  11. סג. רמ"א ס"ג. לבוש שם.
  12. סד. ראה מ”מ וציונים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.

  1. שולחן ערוך (א) מאותו ספר נדרים מה, א · נדרים דף מ"ד ע"א · שבת יח, ב
  2. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמה דין ביעור חמץ נדרים מה, א · נדרים מד, א · שבת יח, ב
  3. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רמו דיני השאלה והשכרה לנכרי בשבת נדרים מה , א · נדרים מד , א · שבת יח , א
  4. דובר שלום הפקר בינו לבין עצמו והפקר לזמן קצוב - לשבת או לפסח נדרים מד, א · שבת יח, ב
  5. שארית יהודה סימן יד נדרים מה, א
  6. תורת מנחם בס"ד. ר"ד* יום ג' פ' פינחס, כ"ף תמוז, ה'תשי"א נדרים מד, סע"א
  7. שולחן ערוך ב מאותו ספר נדרים מד, א
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב שבת יח, א
  9. תורת שמואל שמה שבת יח, א
  10. שולחן ערוך א מאותו ספר שבת יח, א
  11. שולחן ערוך יא מאותו ספר שבת יח, ב
  12. שולחן ערוך יד מאותו ספר שבת יח , א
  13. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רנב מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בערב שבת כדי שיהיו נגמרים בשבת שבת יח , א
  14. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקיא הבערה ולהחם מים מותר ביום טוב שבת יח, ב