ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרמו דיני השאלה והשכרה לנכרי בשבת. ובו י"ט סעיפים:ט

ט

ט מותר להשכיר או להשאיל בהמתו לנכרי ולהתנות עמו שיחזירנה לו קודם השבת^נג ואם עבר הנכרי על תנאו ועיכבה ולא החזירה קודם השבת יפקירנה הישראל בינו לבין עצמו קודם השבת^נד שאז אינו מצווה על שביתתה כיון שאינה שלו שכבר הפקירה.

ואע"פ שמדברי סופרים כל הפקר שאינו בפני שלשה אינו הפקר^נה כלל שכשיש שלשה בודאי הוא מפקיר בלב שלם ואין כאן חשש הערמה שהרי אחד מהשלשה יכול לזכות מיד בהפקר הזה והשנים הנשארים יכולים להעיד לו שזכה מההפקר ולא יוכל המפקיר לחזור בו ולהוציאו ממנו^נו מכל מקום אע"פ שמפקיר בינו לבין עצמו^נז בודאי מפקיר בלב שלם כדי שינצל מאיסור של תורה^נח.

ומכל מקום אין אדם אחר יכול לזכות בה אפילו אם מפקירה בפני שלשה כשאר הפקר דכיון שאינה מפקירה אלא כדי להפקיע מעליו איסור שבת בלבד (ד) א"כ מן הסתם אינו מפקירה אלא ליום השבת בלבד^נט בשעה שהנכרי עושה בה מלאכה שהפקר ליום אחד או אפילו לשעה אחת הרי הוא הפקר גמור לאותו יום ואותה שעה^ס כמ"ש בחו"מ סי' רע"ג^סא ובמוצאי שבת מיד היא חוזרת להיות שלו ואין שום אדם יכול לזכות בה ואף בשבת אינה הפקר אלא בשעה שעושה בה מלאכה^סב שהרי לא הפקירה אלא כדי להנצל מאיסור עשיית המלאכה שהנכרי עושה בה בשבת^סג וא"כ בשעה שאינו עושה בה כלום היא חוזרת להיות שלו ואין שום אדם יכול לזכות בה (אלא בשעה שהנכרי עושה בה ואז לא יניחנו הנכרי ואף אם יניחנו הנכרי מכל מקום אותה רגע שזוכה בה היא בטלה ממלאכת הנכרי וחוזרת היא להיות של ישראל^סד):

הערות

נג. רמ"א ס"ג בהגה"ה ראשונה.
נד. ריב"ש סי' כה . שו"ע ס"ג (וכדאמרינן בגמרא יח, ב לענין כלים).
נה. רבי יהושע בן לוי נדרים מה, א. טור ושו”ע חו"מ סי' רעג ס"ז.
נו. פירוש הרא"ש שם ד"ה ומה טעם.
נז. ראה רמ"א חו"מ סי' רעג ס"ז דקיי"ל שמה"ת סגי אפילו בינו לבין עצמו. ובש"ך שם ס"ק יא, שמה"ט סגי הכא אפילו בינו לבין עצמו.
נח. ר"ן בפ"ק דשבת יז, ב במשנת אין שורין לבית שמאי ע"ש . וכ"ה בתוס' שבת יח, ב ד"ה דמפקרא וב"מ ל, ב ד"ה אפקרה לענין כלים. וכן משמע ברא"ש סוף פ"ד דנדרים (בפירושו שם, ובפסקיו פ"ד סי"א). דלא כריב"ש שם (שמתיר מפני שא"א בשלשה ואוקמוה אדאורייתא). וראה לקמן סי' תמה קו"א סק"א, דלא סמכינן על היתר זה אלא כשכבר השכירו וא"א בענין אחר, ולכן השמיט הרא"ש סברא זו. וראה העו"ב תתכח ע' 53.
נט. טור בשם הר"פ בהגהות הסמ"ק סי' רפא (ע' שא). רמ"א סוס"ג.
ס. טור שם. מגמרא דספ"ד דנדרים מד, א.
סא. סעיף י. וראה קו"א לקמן שם, בביאור דעת המתירים בזה כאן, שאף שבחו"מ שם מבואר דלא הוה הפקר גמור עד שיזכה בה אחר, מ"מ זהו רק מחשש הערמה, וכאן לענין שבת לא חששו להערמה. אמנם בקו"א שם מסיק שגם לענין שבת (וחמץ) לא הוי הפקר גמור כשהוא רק ליום השבת (והפסח), ולא התירו בשבת אלא כשהוא כבר בידי נכרי שא"א בענין אחר. וכ"ה בתחלה סדר מכירת חמץ, שמטעם זה חמץ הנמכר אינו בכלל ביטול והפקר. וראה העו"ב שם.
סב. לבוש ס"ג. מ"א ס"ק יא.
סג. רמ"א ס"ג. לבוש שם.
סד. ראה מ”מ וציונים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.