א'רפט

א'רפט

ב"ה, י"ב כסלו, ה'תשי"ב

ברוקלין, נ.י.

הרב הגאון הוו"ח אי"א נו"מ חו"ב עוסק

בצ"צ איש רב

פעלים וכו' מוה"ר לוי יצחק שי', רב ראשי

אחדשה"ט!

הנה על של עתה באתי, והוא:

עין בעין רואים את ההצלחה הרוחנית האלקית השורה ת"ל על הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש מאז הווסדן זה ה"ן שנים מלפנים, עד עתה.

ישיבות אלו הצליחו להעמיד, בעזר השי"ת אלפי תלמידים, כן ירבו, מופלגי תורה ויראה, חלק גדול מהם כיהנו ומכהנים פאר במשרות קדש בתוככי קהלות חשובות בישראל, ורוב התלמידים ומחונכי הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, עומדים בשורה ראשונה של עבודה ופועל טוב בשדה הרבצת תורה ויראת שמים וחיזוק עניני היהדות במקומות מושבותיהם לפעמים תכופות - עד כדי מסירת נפש.

אמנם למרות ההצלחה הרוחנית, הנה המצב החומרי של מרכז הישיבות תת"ל בעת הזאת קשה וחמור, החובות עלו למעלה ומזעזעים הם את קיומו של המוסד הענקי הלזה.

בקשר עם זה יצא ימים אלו לאפריקא השד"ר הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ בעל מדות וכו' מוה"ר יוסף שי' הלוי וויינבערג, בשליחות מרכז הישיבות תת"ל"

והנני בזה לבקש את כהדר"ג שי' לעזור לו בכל האפשרות, בכדי אשר יצליח בשליחותו להביא עזר וסיוע המקווה להמוסד הענקי הלזה.

גודל מצות החזקת תורה תמימה בודאי אין צריך ביאור לדכוותי', ויהי רצון אשר בעגלא דידן נראה בהרמת קרן התורה וקרן ישראל סבא עד יבוא משיח צדקנו ומלאה הארץ דעה את הוי' גו' בב"א.

בברכה והוקרה.

נ"ב. מענינא דפרשתא ובענין מסנ"פ:

ידוע דיש שתי דיעות במקור הדין דבן שלש עשרה למצות, א) דעת רש"י (נזיר כט, ב) ד"ה ור' יוסי דבן י"ג מצינו שקראו הכתוב איש, כדכתיב ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי איש חרבו, וכן הוא במחזור ויטרי לאבות ספ"ה, - והכוונה בזה, דשם איש מורה על גדלות, וכמש"נ מי שמך לאיש (עיי"ש בפרש"י וברבינו בחיי, והוא דלא כמ"ש בשמו"ר שם), וחזקת והיית לאיש, ועוד. ב) דעת הרא"ש (בשו"ת ריש כלל טז) שזהו בכלל שיעורין הלכה למשה מסיני.

וי"ל הנפ"מ בין שתי הדיעות לענין דין בן נח, דלדיעה הראשונה גם בב"נ בן י"ג למצות דילי', משא"כ לדיעה השני', וכמובן (ויעויין רמב"ם הל' מלכים פ"ט יו"ד, פ"י ב', שו"ת חת"ס חיו"ד סשי"ז).

היינו דלדיעה השני' זהו דין תורה, אבל לדיעה הראשונה, כן הוא בטבע - עפ"י הרוב - דבן י"ג נעשה גדול בשכל ודיעה.

ויש לרמז ע"ד המוסר, שלכן בהראי' דחיוב במצות מהכתוב דויקחו וגו' איש - ראי' אשר יסודה שעפ"י טעם ושכל צריך להיות כן"

הנה כתבו שוברו בצדו, אשר אל יאמרו אשר די ומספיק לקיום תומ"צ הנהגה ע"פ טעם ודעת, ולכן מורים לו באצבע:

ראה והתבונן, מה עשו בני יעקב: ויקחו איש חרבו - תיכף לחיוב במצות שלהם, התחילו בעבודה של מסירת נפש דוקא.

א'רפט

מוה"ר לוי יצחק: רבינוביץ, אפריקה הדרומית. ראה גם לקמן אגרת א'רחצ. ידוע דיש : מכאן ואילך נעתק באגרת תש"כ, שנדפסה בלקו"ש ח"ה ע' 421. וראה גם שם חט"ו ע' 291. קטע זה נכתב לכמה ברי-מצוה. בכמה מהם בהוספת קטע, כדלקמן אגרת א'תקכא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.

  1. אגרות קודש רמו מאותו ספר נזיר כט, ב
  2. אגרות קודש א'תקכא מאותו ספר נזיר כט, ב
  3. לקוטי שיחות 288 נזיר כט, ב
  4. לקוטי שיחות 61 נזיר כט, א
  5. לקוטי שיחות 421 נזיר כט, ב
  6. לקוטי שיחות 421 נזיר כט, ב
  7. לקוטי שיחות 133 נזיר כט, א
  8. לקוטי שיחות 69 נזיר כט, ב ואילך
  9. לקוטי שיחות 578 נזיר כט, ב
  10. תורת מנחם בס"ד. ר"ד* יום ג' פ' פינחס, כ"ף תמוז, ה'תשי"א נזיר כט, ב
  11. תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה נזיר כט, סע"ב
  12. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב נזיר כט, ב
  13. שולחן ערוך ב נזיר כט, א
  14. שולחן ערוך ד נזיר כט, א
  15. שולחן ערוך א נזיר כט , ב
  16. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמג דין קטן בשבת נזיר דף כ"ט
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם נזיר כט, א