32
באה ע"י המלאך58, שהמלאך אמר לאמו ומורה לא יעלה על ראשו, ודברי המלאך בכוחם לפעול רק הנהגה של נזירות, ענין הפרישות59; וכן נדרה של חנה "ומורה לא יעלה על ראשו", ה"ז נדר שחייב את חנה להנהגה עם שמואל באופן של פרישות, הנהגה של נזירות — אלא שלאח"ז חלה עליהם קדושת נזירות למפרע, כמבואר במ"א60.
ושלימות זו דקדושת נזירות תהי' לעת"ל, שאז יהיו ישראל "פנויין בתורה וחכמתה. . ובאותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר, ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"61, והיינו שלא יהי' צורך לפרישות מעניני תאוות העולם, כי כאו"א מישראל יהי' "קדוש לה'".
ויש לומר שזהו הטעם הפנימי לכך שלמדין בהלכה שמשיח יכול לבוא בכל יום מענין הנזירות "האומר62 הריני נזיר ביום שבן דוד בא בו אם בחול נדר הרי זה אסור לעולם ואם בשבת או ביו"ט נדר אותה שבת או אותו יו"ט מותר מכאן ואילך אסור לעולם" —
כי קדושת נזירות בשלימותה יהי' לעת"ל63, בביאת משיח צדקנו, וכמ"ש ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים כנ"ל, וכתיב64 אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם65,
בגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו ממש.
(משיחות ערב חגה"ש, יום ב' דחגה"ש וש"פ נשא תשמ"ז)
הערות
- 58. כמבואר בשופטים שם.
- 59. בל' הרמב"ם (הל' נזירות פ"ג הי"ג): המלאך הפרישו מן הטומאה, ובפיה"מ להרמב"ם למשנה נזיר (ד, א): אבל המלאך אמר לאמו כי נזיר אלקים יהי' הנער ענינו פרוש.
- 60. לקו"ש חי"ח ע' 66 ואילך. וש"נ.
- 61. רמב"ם סוף הל' מלכים.
- 62. ל' הרמב"ם הל' נזירות פ"ד הי"א (מעירובין מג, ב).
- 63. להעיר מצפע"נ עה"ת דברים (הוספות למקץ) ע' שמג "כולם נזירים כמו נזיר שמעון הצדיק (נזיר ד, ב. וש"נ) וזה יהי' לאחר תחה"מ כו'".
- 64. יואל ג, א.
- 65. וראה מצו"ד שם ד"ונבאו" קאי רק על ישראל, משא"כ "אשפוך את רוחי" גם בעכו"ם — וע"ד מ"ש ברמב"ם שם "עסק כל העולם. . יהיו ישראל כו'" (ראה לקו"ש חכ"ז ע' 246 ואילך). וברד"ק שם, דגם "אשפוך את רוחי" קאי רק על ישראל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.