ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יג בהעלותך שיחה ב31

31

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

האדם*יי גו', בשעה שבענין הכי עקרי שלו הי' למעלה מכל אדם יי

*12) ועד שה" עניו מכל האדם* גם מאיי (ראה סה"מ תקס"ב ע' נא תו"ח שמות קכ, ב).

3 ראה נדרים (לחי א): אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גיבור ועשיר וחכם ועניו וכולן ממשה (ובשבת (צב, א) אה בעל קומה במקום עניו *). אבל אאפ"ל שי מפני זה ה" משה עניו גם מצד ענין הד נבואה/ כי חשב שבאם הי' לאדם אחר כחות אלו, הי' מגלה את הכחות יותר, ובמילא הי זוכה להשראת השכינה יותר מכמו שהיי אצל משה. כי

א) מעלות אלו אינם ממשיכים ומכריחים השראת השכינה, כ"א רק שמסירים המניעות להשראה -- כשיהי' רצון מלמעלה, אבל לא מצד זה הוא השראת השכעה (ראה מו"נ ח"ב פליב ד"יה והדעת השלישי ובלח"מ פ"ז מהל' יסוה"ת). ומשה עצמו יוכיח שלמךד תורה לאהרן וכו',. שבשעת הלימוד הרי מובן שלא ה" אז במצב ד,,הא"ל מנבא* אותו **. ועדי"יז כשאמר (בפרשתנו) עמדו ואשמעה (ל' עתיד), כששמע טענות הבאים אליו לדון דינם, וכיויב. ואדרבה -- מוכרח ההפסק ב,מנבא אותו" בכדי שיוכל למסור גבואתו. ועדמש"ינ לאחרי וידבר ה' אל משה גו': וידבר משה אל בניי. גו'.

ב) ווב המעלות המנויות בגמרא*** שם (גבור עשיר וחכם **** (ובעל קומה)) הם (לא מעלות שהגילוי שלו הוא ג"י עבודת האדם כ"א) ענינים ומעלות הניתגים מלמעלה. עייייש.

יתהלל

בהעלותךג

ב. ויובן זה בהקדים מה דאיתא בסיום מס' סוטה* במשנה שם: משמת רבי בטל ענוה ויראת חטא. ובגמרא שם : אמר לי' רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא, אמר ליי רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא.

וצריך להבין :

א) שניהם, ר"י ור"נ, היו בדור אחד *י, ומסתבר שכל אחד מהם הכיר במעלות של חבירו [וכמו שמצינו, שר"י אמר על ר'נ ,דרשינהו להני קראי כסיני"'י, ור"ג קרא את ךלי בשם ,סיני"יי] וא"כ למה נקט כ'א

לכאורה אפשר להוכיח דר"ג כאן הוא רינ בר יצחק מזה שמקדים ר"י לר"נ (וריג בר יעקב הרי הי' זקן מרי יוסף), אבל אינו מוכרח, כי י"ל, דאזיל בסדר המשנה משמת רבי בטלה עגוה (ואח"כ) ויראת חטא.

6 קדושין כ, ב. ערכין ל, ב. וראה מהרשייל קדושין שם, שצ"ל רינ סתם. דאל"כ קשה לשיטת התוס' (המובאת בהערה ה" קודמת).

הערות

1. *) להעיר מתוד"ה ואין -- יבמות (סא, א) ,דעכו"ם בכלל האדם נינהו".
2. *) ראה לקולוי"צ (אגרות ס"ע תא ואילך) על השינויים שבין מס' נדרים, שבת ורמב"ם פ"ז מהל' יסוה"ת בתחלתו.
3. **) רמב"ם שם.
4. ***) משא*כ ברמב"ם שם (ראה בכס"מ ולח*מ שם).
5. ****) ראה מפרשים עה"פ אל חכם גו' (ירמי' ט, כב).
4. להעיר ש,נוהגים ללמוד בימי הד ספירה מס' סוטה . . דף ליום דף ליום" (היום יום ע' נא) ומסיימים בערב שבועות, דאזלינן מיני.
5. וגם לדעת התוס' (גיטין לאו 1 דייה אנא לא צריכנא. וש*נ) דסתם ר"ע אינו ר"נ בר יצחק (כדעת רש"י שם) כ"א ר"נ בר יעקב, הרי היו בדור אחד, ראה ב"ב מו, ב. יבמות סו, ב. גם י"ל דכאן לכ"ע הוא רנב"י ע"פ שבת (קנו, ב). וכ"ה גירסת העץ יוסף (בע"י סוף סוטה) - ריינ בר יצחק. וראה עיון יעקב שם (וראה סדר הדורות סדר תנאים ואמוראים ערך ריג בר יצחק).
7. עירובין ל, א (לגירסת מהרש"ל שם). מו"ק יב, א. והיינו לדעת רשיי (ראה בהערה 15, וראה בהנסמן לקמן הערה 21) שסתם ר"נ הוא ר"נ בר יצחק (משא"כ

מצוטט ב־3 עמודים

לקוטי שיחות 72 לקו"ש חי"ג ע' 31
תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד לקו"ש חי"ג ע' 31
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב לקו"ש חי"ג ע' 31

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 45 עמודים.