141
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
109 לקוטי זז של האדון כלפי עבדו אינה דומה לשכר המצוות, שהיא כתשלום של בעל הבית לפועל - אין זה שכר על פעולה, אלא זוהי חובה החלה על האדון כלפי עבדו, כי הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמן*".
ובכלל: שכר המצוות, שהקדושברוך-הוא משלם לישראל עבור עבודתם, כתשלום לפועל, אינו ניתן לישראל כעבדי ה? עבד אינו מקבל שכר על עבודתו. הוא חייב לעבוד, בהיותו קנוי לרבו**.
ואילו ההשפעות הטובות שהוזכרו לעיל הן בדומה* לחובותיו של בעל הבית כלפי הפועל.
הדבר אינו נובע גם מההלכה הקיימת לגבי פועל - ,כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך... כי תבא בקמת רעך וקטפת..."*, שבעל הבית
תצא ג
חייב לאפשר לפועלים לאכול ,ממה שהן עושין בו" - שכך בעניננו: כיון שישראל נמצאים בכרמו של הקדושברוך-הוא, בעולם הזה, ומבצעים שם ,מלאכה" עבור ,בעל הבית", הם נוטלים את צרכיהם (שכל צרכי האדם נקראים בשם אכילה%) ,ממה שהן עושין בו" -
כי מצוה זו אינה מטילה חובה על בעל הבית להאכיל את הפועל, אלא רק ,שיניח" אותן לאכול"*. ולהוסיף: חובה זו אינה רק לגבי אדם העוסק במלאכתו, אלא אף לגבי בהמה שעובדת - ,לא תחסום שור בדישו"*.
הערות
- 3. קידושין כ, א.
- 4. ראה בארוכה ,,הדרן" הנ"ל (הערה 3) סעיף ז (ח) ואילך.
- 5. אף שבכלל לא שייך ,,חיוב" למעלה, ד,מי הקדימני ואשלם" (ויק"ר פכ"ז, ב), ונאמר (תהלים סב, יג) ,ולך אד' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" (ראה אוה"ת שה"ש (כרך ב) ע' תשמט ואילך. וש"נ. ועוד).
- 6. פרשתנו כג, כה"כו - דבפועל הכתוב מדבר (ב"מ פז, סע"ב. פרש"י עה"פ*. רמב"ם הלי שכירות רפי"ב).
- 5. *) היינו שכ"ה גם ע"פ פשוטו של מקרא. ועוד: מזה שרש"י מעתיק בהד"ה רק התיבות ,,כי תבוא בכרם רעך" (וכן בפירושו על כי תבוא בקמת רעך) מובן. שההכרח לפירושו הוא מתיבות אלו עצמן
- 7. ל' הרמב"ם שם.
- 8. ראה סנהדרין לח, א (ובפרש"י שם ד"ה שיכנס). ועוד.
- 9. ודוחק לומר שהבטחת התורה ביעודים גשמיים היא כמו בעה"ב שפסק ליתן מזונות לפועליו (ראה ב"מ רפ"ז) - כי זהו לא שכר פעולה, כ"א ענין נוסף שהבעה"ב קיבל עליו (או שכ"ה מנהג המקום - ראה ב"מ שם), משא"כ הדין שהפועלים אוכלים ממה שהן עושין בו שהוא חיוב מה"ת (ראה תוד"ה ואלו ב"מ פז, א).
- 0. פרשתנו כה, ד. - ודיני לא תחסום באו ברמב"ם (שם פי"ג) בהמשך לדיני אכילת הפועל. ובשו"ע אדה"ז (חו"מ שם סכ"ב) כללם יחד: אדם או בהמה כו' אוכלים ממה שעושי' בו כו'.
- 10. (ודלא כמ"ש במפרשי רש"י (רא"ם, גו"א ועוד) שרש"י סרמך עמ"ש בד"ה שלאח"ז). וי"ל בפשטות, כמ"ש ברמב"ם (שבפנים ההערה) ,וכי אילו לא שכרו מי התיר לו שיבא בכרם רעהו בקמה שלר שלא מדעתו" (ומתורצת קושיית הלח"מ שם, כי זהו ,,דרשה היותר פשוטה" - יד מלאכי כללי הרמב"ם אות ד). - וראה בארוכה לקו"ש תצא תשמ"ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות 6 מאותו ספר קדושין כ, א
- לקוטי שיחות 162 מאותו ספר קידושין כ, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות 31 מאותו ספר קדושין כ, ב
- לקוטי שיחות 297 מאותו ספר קידושין כ, א
- לקוטי שיחות 299 מאותו ספר שם כ, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות 302 מאותו ספר קידושין כ, א
- לקוטי שיחות 304 מאותו ספר קידושין כ, א
- לקוטי שיחות 394 מאותו ספר קדושין כ, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א קידושין כ, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג קידושין כ, ריש ע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז קידושין כ, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח קידושין כ, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל קידושין כ, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א קידושין כ, א