ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרמד איזו מלאכות יכול הנכרי לעשות בעד הישראל ובו כ"ב סעיפים:ב

ב

ב במה דברים אמורים שמותר להניח לקבלן נכרי לעשות בשבת כשעושה מלאכה בדבר התלוש מן הקרקע^יח שהנכרי יכול לעשותה בביתו^יט או במקום אחר^כ שאינו רשות הישראל ואין הדבר ניכר שהיא מלאכת הישראל ואין כאן חשש מראית העין^כא אבל כשעושה במחובר לקרקע כגון שקיבל עליו לבנות בית לישראל^כב או לקצור שדה לישראל^כג כיון שהקרקע גלויה ומפורסמת לכל שהיא של ישראל ניכר הדבר לכל רואה שגם המלאכה היא של הישראל^כד לפיכך אם הוא בתוך העיר או בתוך תחומה אסור להניחו שיעשה בשבת מפני מראית העין^כה שהרואה יאמר שהוא שכיר יום אצל הישראל^כו.

ואפילו אם אין הדבר מפורסם לכל שקרקע זו היא של ישראל מכל מקום יש לחוש למראית העין של שכניו שהם יודעים שקרקע זו היא שלו ואינן יודעים שהנכרי העוסק במלאכה הוא קבלן אלא יאמרו שהוא שכיר יום^כז ואפילו אם הוא דר בכפר בין הנכרים שאין לו שם שכנים ישראל מכל מקום אם עושה בתוך תחום הכפר יש לחוש שמא יזדמנו לו שם אורחים שישבתו אצלו^כח ויראו את הנכרי עוסק בשבת בקרקע הישראל ויחשדוהו שהנכרי שכיר יום אצלו וגם יש לחוש לבני ביתו שהם יודעים שהמלאכה היא שלו ויחשדו אותו שהנכרי הוא שכיר יום אצלו^כט.

אבל כשעושה בדבר תלוש (ב) אף שמקצת ישראל יודעים שהמלאכה היא של ישראל לא גזרו חכמים^ל כיון שרוב הפעמים אין הדבר נודע לאחרים כלל שמלאכת תלוש אין לה קול כלל^לא משא"כ כשעושה במחובר שהוא במקום גלוי ומפורסם ורוב הפעמים המלאכה גלויה ומפורסמת לרבים שמלאכת מחובר יש לה קול לפיכך אם לפעמים אין חשש מראית העין אלא ממקצת ישראל גזרו חכמים:

הערות

יח. ירושלמי שבת פ"א ה"ח. הובא בתוס' יז, ב ד"ה אין נותנין עורות. ע"ז כא, ב ד"ה אריסא. רא"ש שם סי' כג. מ"מ פ"ו הי"ב.
יט. תוס' שבת שם. ר"ן שבת שם ד"ה ובכולן. ב"י סי' רנב ד"ה ודע.
כ. מו"ק יא, ב (בבית אחר).
כא. ראה לקמן סי' רנב ס"ה ובקו"א שם ס"ק ה.
כב. ר"י בתוס' ורא"ש שם. טור ומ"א ס"ק א.
כג. רמב"ם פ"ו הי"ד. שו"ע ס"א. ונתבאר לעיל סי' רמג ס"ח.
כד. תוס' שבת שם. ר"ן שם ד"ה ובכולן. וראה קו"א סוף סק"ד.
כה. רמב"ם פ"ו הי"ג-ד. מגמרא פ"ב דמו"ק יב, א. טור ושו"ע שם.
כו. רמב"ם ושו"ע שם, לפירוש מ"א סק"ג. וראה לעיל סי' רמג קו"א ס"ק א.
כז. מ"א סק"ד.
כח. ראה חקרי הלכות ח"ג ע' טז, ב. יגד"ת (נ. י.) חל"ו ע' שז. חו' לח ע' מה.
כט. תשובת ( מהרי"ל) מהר " ם מרוטנבורג (פראג) סי תכז . רמ"א ס"א.
ל. מ"א סק"ב. וראה קו"א ס"ק ב.
לא. משמעות רבינו ירוחם נתיב יב חי"ב (פב, ב). ב"י ד"ה ודע (שכשעושה הנכרי בביתו מותר אף שנתפרסמה). אבל אם הוא בפרהסיא אסור אף אם מקצת יודעים (קו"א ריש ס"ק ב). ומטעם זה נאסרו החלוקים דלקמן סי' רנב ס"ח (קו"א ס"ק ג).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.