304

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מגיעים לשלמותם, כידוע'', היא מפני שבמאמר זה מתבטא עיקר ענינו של רבי שמעון בר יוחאי.

ולפי האמור לעיל, של"ג בעומר קשור לפרשת בהר, מסתבר, שמאמר זה של רבי שמעון בר יוחאי קשור לפרשת בהר.

ב. שני הקטבים בפ' בהר

באופן כללי יש בפרשתנו שני קצוות:

בתחילת הפרשה כתובה מצות שמיטה, שקיומה בארץ ישראל, כאשר יהודים נוהגים בדרך הטבע, בסדר של ,ארץ נושבת", עד אשר לפי התורה יש אפשרות ל,כי תאמרו", לשאלה ,מה נאכל":', ואין יודעים כיצד אפשר יהיה לקיים את מצות שמיטה.

לאחר מכן באות הפרשיות השונות ,על הסדר"יי של ירידה נוספת, ח"ו, כדברי חז"ל\', שהפרשיות מראות כיצד יכולה להתחיל הידרדרות של יהודי עד שהוא עלול להגיע לדרגה נמוכה ביותר של הימכרות לנכרי, ואף ,לעקר משפחת גר"', שמשמעותה ,הנמכר לעבודת אלילים עצמה להיות לה שמש..."%' - מצב שבו לפי תורת

בהר - ל"ג בעומר

אמת מתאפשרת דעה ש,הואיל ורבי מגלה עריות... עובד עבודת אלילים... מחלל שבת, אף אני כמותו""'.

ומצד שני, כל זה כחלק מפרשת ,בהר סיני" מקום גבוה ומרומם, מקום מתן תורה, שבו היו ישראל בשיא התעלותם, ומרוממים על-פני העולם, הרבה יותר מאשר במדבר בכלל, שהוא ההיפך מ,,ארץ נושבת".

ההסבר לכך הוא, שאדרבה: מטרת מתן תורה איננה שישראל ישארו ,,בהר סיני", ויהיו מנותקים מן העולם ומחיי הטבע, אלא, להיפך: שיכנסו ל,ארץ נושבת" וינהגו בדרך הטבע, שבה ישנה אפשרות של ההידרדרות המוזכרת בפרשה - ובכח שניתן להם ,בהר סיני" יתגברו על הסתרת האלוקות שבטבע.

אמנם ההעלם שבטבע מאפשר לפי התורה את השאלה ,וכי תאמרו מה נאכל" (שהרי אין סומכין על הנס''), אך בכל זאת, התורה נותנת כח להתחזק ולהתגבר על הטבע, ואף ,וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית"*' - לי שנת השמיטה כבר רואה האדם שיש בידו ,,תבואה לשלש השנים"*.

ואף מי שנמכר לגוי, שעל פי התורה הוא משועבד לרבו וקיימת האפשרות למחשבה ,אף אני כמותו", אבל התורה אומרת"? ,לא תעשו...", שבעניני

הערות

  1. 1. אגה"ק סי' זך וביאורו. שם סי' כח. סידור שם (בנוגע לרשב"י) דש, סע"ב ואילך.
  2. 2. פרשתנו כה, כ.
  3. 3. לשון רש"י פרשתנו כו, א.
  4. 4. קידושין כ, א. וש"נ.
  5. 5. פרשתנו כה, מז.
  6. 6. פרש"י עה"פ. מתו"כ עה"פ. קידושין שם, ריש ע"ב. ועוד.
  7. 7. רש"י כו, א. מתו"כ עה"פ. נת' בארוכה בלקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 187 ואילך.
  8. 8. ראה פסחים סד, ב. זח"א קיא, ב. קיב, ב.
  9. 9. פרשתנו כה, כא.
  10. 20. פרשתנו כו, א.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג לקו"ש חי"ז ע' 304
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד לקו"ש חי"ז ע' 304

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 6 מאותו ספר קדושין כ, א
  2. לקוטי שיחות 162 מאותו ספר קידושין כ, ריש ע"ב
  3. לקוטי שיחות 31 מאותו ספר קדושין כ, ב
  4. לקוטי שיחות 297 מאותו ספר קידושין כ, א
  5. לקוטי שיחות 299 מאותו ספר שם כ, ריש ע"ב
  6. לקוטי שיחות 302 מאותו ספר קידושין כ, א
  7. לקוטי שיחות 394 מאותו ספר קדושין כ, א
  8. לקוטי שיחות 141 מאותו ספר קידושין כ, א
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א קידושין כ, א
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג קידושין כ, ריש ע"ב
  11. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז קידושין כ, א
  12. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח קידושין כ, א
  13. תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל קידושין כ, א
  14. תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א קידושין כ, א