ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יב בהר שיחה ב118

118

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

18 לקוטי

ממון הריבית לממונו של מלוה יי ואין עליו חיוב להחזירו מצד דין ממון

אבל "* ראה ב"י (יו"ד סק"ס ד"ה ומ"ש רבינו. שם סקס"א ד"ה ורבית דאיריית.ו (מהנמק"י (פרק א"נ) בשט הרשב"א והר"ן). וכן פסק בשו"ע שם ס"ה): ,דהא דר"ק יוצאה בדיינים, היינו לומר דכופין אותו

כדי שיקיים המצוה, אבל אין ב"ד יורוין לנכסין" *** -- הרי משמע שס"ל להמחבר שהרבית הוא ממונו של המלוה. ומכיון שגם המחבר (יו"ד סי' קס ס"ה) פוסק כהרא"ש ש,מועלת מחילה לפטרו" [וואה אבני נזר שם: ,ודברי המחבר לפענ"ד סותרין זא"ז וצ"ע"] -- על כרחך צ"ל שהטעם לזה הוא לפי שענינה של מצוה זו היא להחזיר את הממון שחיסר את חבירו, כנ"ל בפנים. וראה בהנסמן לקמן הערה 23.

3) ראה חידושי הריטב*א קדושין ו, ב. חידושי הריטב"א החדשים ב"מ סה, א בשם הרמב'ין (הובא בשטמ"ק שם)

במחג"א (הל' מלוה ולוה דיני ויבית ס"ב) רוצה להוכיח מכ"מ (דלא כהריטב"א) דכשהריבית הוא בעין לא קנה המלוה את הריבית. אבל ראה שעה"מ (פ"ח מהל' אישות הל' טו) שהשיג עליו. וראה גם אבני מילואים סי' כח סקכ"ב, פנ"י ב"מ סא, ב, חי' רעק"א שם, אזב. ועוד.

להצ*צ חידושים על הרמב"ם בתחלתו (ע' שלט). קצה*"ח סל"ס סק"א. סי" ר"צ סק"ג.

כשלעצמו, אלא מצד חיובא דרחמנא.

ד ועפ'ז יש לבאר, בפנימיות הענינים, פרט בדין החזרת ריבית:

המלוה בריבית אם בא לעשות תשובה ולהחזיר הריבית אין מקבלים ממנו*י. ואע"פ שאין מקבלים ממנו חייב להחזיר לצאת ידי שמים ומ"מ מדת חסידות שלא לקבל ממנו' והביאור בזה :

ארז"ל יי ,התורה חסה על ממונן של ישראל", והטעם לזה י"ל:

פס"ד הוא ,כל מעשיך לשם שמים* ו,בכל דרכיך דעהו" יי -- במילא כיון שזהו ממונו עליו לקיים פס"ד זה גם בכל ממונו*, ובל' הרמב"ם יי ;לא יהי' בלבו לקיבוץ ממון בלבד אלא כו" ".

בסגנון תורת החסידות -- בממונם של ישראל ישנן ,ניצוצין קדושים השייכים לשרש נשמתו" י3.

4 ב"ק צד, ב. רמב"ם פיד מהלי מלוה ולוה ה"ה. טושו"ע יו"ד סי' קסא ס"ז.

6>6 ר"ה כ א. וש"ב

ג ה

הערות

1. *%*) וכן מוכח מזה שלא הובא בטור וכו' (ענין זה שכ' הרמב"ן או המג"א) שצריך להחזיר ריבית כמו שצריך להחזיר הגזילה כו'. (ומובן שאין זה דגמה למ"ש הטור (בשם הרא*ש) שמועלת מחילה כו' כמו בכל גזל. וראה מחנ"א (הל' מלוה ולוה דיני רבית סימן יו"ד) מש"כ בהרא"ש).
2. %%) במחנ"א (שם סי" א') כתב זלדעת הרא"ש יורדין לנכסיו, אבל עיי"ש שאי"ז
3. מטעם שעבוד ממון כ"א זנחתינן לנכסיו כזי שיקיים המצוה דכמו שכופין אותו בגופו כופין אותו בממונו. וראה פס"ד
5. שו"ת הריב"ש סיי תיז הובא בב"י יו"ד סי" קסא ד"ה והיכא. משא"כ בגזילה -- ראה טושו"ע חו"מ ר*ס שסו ובחכמת שלמה (למהרש"ק) שם,
7. אבות פ"ב, מי"ב. משלי וראה לקו"ש ח"ג ע' 907, 932
8. להעיר מהציחי דלא תשחית גו' (אלא כיון שזהו היזק -- ולא רק מניעת ריוח -- הזהירה תורה אפילו משל הפקר (ואפילו על של נכרים שנלחמים עמהם) -- הל' שמירת גוף כו' -- לאדה"ז -- סייד).
9. הל' ציעות פ"ג ה"ב (וסיום הענין בה"ג שם)
0. כתר שם טוב 5" ריח (בהוצאת

מצוטט ב־1 עמודים

שולחן ערוך יד לקו"ש חי"ב ע' 118

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 56 עמודים.