ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ח שלח שיחה ב96

96

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

"בעצם היום הזה"?'. אף נתינת הרשות לכך על ידי פרעה - "קומו צאו מתוך עמי"*' (אשר אף היא נחשבת לפעמים כיציאת מצרים*י) היתה בליל ט"ו. אך את הזמן של שחיטת הפסח, לפני שפרעה הסכים ליציאתם ממצרים, אי אפשר, לכאורה, להחשיב כזמן של "משיצאו ממצרים"9:?

ג) אמירת השירה אינה, לכאורה, ענין בפני עצמו, אלא היא שבח והודיה על קריעת ים סוף, שהיא עיקר יצואת מצרים. שהרי עד אז, אף לאחר שכבר יצאו ממצרים עדיין לא השתחררו מהפחד מפני המצרים העלולים להשיגם, ורק בקריעת ים סוף, כאשר "לא נשאר בהם עד אחד"':, השתחררו מהם לחלוטין?. ואם כך, צריך היה רש"י לומר "עד

שנקרע הים"2, וכיצד קשור לכך הענין "שאמרו שירה"?

ד) אילו היה רש"י אומר רק "שאמרו שירה" (ללא המלים "על הים"), ניתן היה לדעת לאיזו שירה כונתו<. לשם מה הוא מוסיף את המלים "על הים"?

ה. מהו הקשר בין יציאת מצרים לבין מצות ציצית!

ההסבר לכל זאת הוא: על ידי שלשת הענינים הללו "מיסודו של רבי משה הדרשן" מתכוון רש"י לבאר את הקשר שבין הפסוק האחרון שבפרשה - "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים..." - לבין פרשת ציצית.

בתחילה אומר על כך רש"י שני פירושים: (א) "על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי"5. (ב) "אני הוא שהבחנתי במצרים בין טיפה של בכור לשאינה של בכור, אני הוא עתיד להבחין וליפרע מן התולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת היא"*.

הערות

7. בא יב, מא. נא.
8. שם, לא.
9. ראה טז, א. וראה גם ברכות ט, סע"א ופרש"י שם.
0. בבחיי כאן (טו, לח - ד"ה והטעם שהזכיר) וראה גם ש"ח כאן, שהחשבון ד"שמונה ימים" הוא לפי שבקרבנות הלילה הולך אחר היום, וכוונת רש"י ב"משיצאו ממצרים" היא לליל ט"ו [שהרי אמירת השירה היתה בשחרית שש"פ (רש"י בשלח שם)], שאז "נתן להם פרעה רשות לצאת".
5. אבל: מה שהלילה הולך אחר היום הוא רק בקרבנות, ומכיון ש"משיצאו ממצרים" הו"ע הנתינת רשות (ולא אכילת קרבן הפסח), הרי בזה נמשך הלילה ליום שלאחריו.
1. בשלח יד, כח.
2. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ג. ע' 2
8. שלח ג שיחות 99
3. ובפרט שממ"ש רש"י "שאמרו שירה על הים"
10. - אף שגם באם הי' כותב רק "שאמרו שירה" היו יודעים שכוונתו לשירה זו, שהרי (א) זה בא בהמשך ל"משיצאו ממצרים", (ב) ה"בן חמש (למקרא)" לא למד עדיין ע"ד שירה אחרת -
11. מוכח לכאורה שעיקר הענין הוא (לא אמירת השירה, כ"א) הנס דקי"ס.
4. כדלעיל הערה הקודמת.
5. ראה גם ספרי כאן.
6. ראה גם ב"מ סא, ב. ועד"ז הוא בספרי כאן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.