ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יד תצא שיחה ב91

91

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לקומי

ומכש"כ וק"ו; עצם הציווי ,זכור את אשר עשה לך עמלק גו' לא תשכח" -- מזכיר את עמלק, ובכ"ז אין בזה סתירה -- ע"פ פשש"מ, כג"ל - כי כשיזכור וימחה -- ה"ז הדרך שסו"ס ישכח זכר עמלק לגמרי:י,

עאכו"כ בנתינת בית המן.

וא"ו. והנה לאחכ"ז תמוה: איך אפשר לימחות זכרו של עמלק והרי מה שאירע לעמלק -- הוא כמה פרשיות בתורה *:, ואדרבא נצטווינו*: רק השמר לך גו' פן תשכח גו' ופן יסורו מלבבך. וכן, כנ"ל, הציווי דפרשתנו הוא, כל' הכתוב זכור את אשר עשה לך עמלק".

ועכצ"ל (גם בפשש"מ) דאסורה זכירת עמלק לשם זכירה, ומחוייבת זכירת עמלק לשם מחיית זכרו. ולא עוד אלא

שלכתחילה מנהג הוא לכתוב שמו על עצים ואבנים בשביל למחותו ע"י הקשה יי, שהרי א"א לו לקיים מצות תמחה את זכר ** עמלק מבלי שיכתבו תחלה *:.

ולהעיר שעפ"ז צ"ע בנוגע לגונב מעני ע"מ לשלם תשלומי כפל כי יודע שלא יקבל באופן אחר *י, הקונה חמץ בפסח ע"מ לקיים ,תשביתו*:י, עושה ע'"ז עמ לקיים אבד תאבדון :י. ואכ"מ.

זה מ,יעה של תורה" שבפירש"י:

מבואר בחסידות ** דקליפת עמלק בעבודה הו"ע הקרירות, ,אשר קרך בדרך" -- שמקרר את האדם:י שלא להתפעל מאלקות כו'**, ומחיית זכר עמלק היא ע"י העבודה דקב"ע'י.

הערות

1. עצמם, ומוכרח מזה שהם עצמם אי"צ למחות, כ"א הזכר שעליהם. וראה תו*ת כאן.
4. אלא שעפיז צע"ק ממדרז"ל (הובא גם ברמב"ם סוף הל' מגלה) דימי הפורים לא יבטלו -- דא"כ גם זכר עמלק לא יבטל.
3. וראה מנ"ח (מצוה תרג): ואפשר אף בביאת משיחנו שיכרת עמלק מכל וכל בו' מ"מ הזכירה יהי' תמיד מ"ע.
4. וציע שכותב וה בדרך אפשר -- והרי עפמש"כ הרמב"ם כמצות הריגת ז' אומות (סהמ"צ מ"ע קפז -- בכמה דפוסים נשמט מפני הצענזאר -- הובא כחינוך מצוה תכ"ה) לכאורה, ודאי הוא.
5. ולכאורה מצינו כה"ג דע"ז הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה (סנה' םג ב) -- שאני התם דפי' טעמי' בשאילתות (יתרו סוף שאילתא גב) ,הואיל ומשתרי למקרי' בתורה אישתרי", היינו דהתורה הוציאתה מכלל האיסור, משא"כ כנדו"ד הרי סו"ס לא ימחה זכר עמלקי
6. ואתחנן ד, ט. ובמשנה (אבות פ"ג, מ"ה) ואפילו דבר אחד ממשנתו כו".
7. זג) ראה לעיל הערה 23.
8. משא"כ מצות מחיית זרע עמלק -- ולכן צ'"ל ההסברה בסהמ"צ (שם) דאפפי"כ נקרא ,נוהג לדורות".
9. ובאופן כזה אפשר לקיים המצוה -- גם לאחר ש,יכרת עמלק מכל וכל" -- ראה לעיל הערה 24.
0. ב"מ סא, ב. ובנ"כ,
1. עיין תוס' פסתים (כט, סע"ב) מל"ימ לרמב"ם ריש הל' חו"מ. ועוד.
2. ראה סהמ"צ להרמב"ם מל"ת ב שהזהירנו מעשות ע"ז לעבוד. ועד*ז בחינוך (מצוה כז) וברמב"ן -- הובא בחינוך שם.
3. ך"ה והי' כאשר ירים תר"פ אות ג. ד"יה זכור וד"ה והי" כאשר ירים תרצ"ד (קונטרס כה). ועוד.
4. וכדרז"ל בתנחומא (פרשתנו ט) הו" בא בפרש*"י כאן ,ל' קור".
5. ראה גם תו"א ד"ה זכור (פה, א ואילך). וראה לקו"ש ח"ו ע' 104 (סי"ג) ואילך.
66. ראה "ה והי' כאשר ירים משה תו"פ אות ד'. וד"ה הנ"ל תרצ"ד בסופו. וראה לקו"ש ח*ג בשיחה לפ' זכורי

מצוטט ב־1 עמודים

לקוטי שיחות 169 לקו"ש חי"ד ע' 91

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.