חיפוש לפי מקור בגמרא

ומשמת ר"מ בטלו מושלי משלים : ראה סוטה מט, א.

ראה רש"י סוטה מט, ב ד"ה זרועי. הערות וציונים 68/ב.

מנחות כט, ב. וראה גם עירובין כא, סוע"ב. סוטה מט, א וברש"י שם ד"ה בטל.

מנחות כט, ב. וראה גם עירובין כא, סוע"ב. סוטה מט, א וברש"י שם ד"ה בטל.

תענית י , ב. סוטה מט, א. וראה חדא"ג מהרש"א תענית שם.

תענית י , ב. סוטה מט, א. וראה חדא"ג מהרש"א תענית שם.

סוטה מט, א-ב. מנחות סד, ב.

סוטה מט, ב. וראה ירושלמי שבת פ"ו ה"א, וקרבן העדה שם (ויש בזה הצלת נפשות). ועד"ז בב"י יו"ד סי' קעח ד"ה מי שקרוב.

סוטה מט, ב. וראה ירושלמי שבת פ"ו ה"א, וקרבן העדה שם (ויש בזה הצלת נפשות). ועד"ז בב"י יו"ד סי' קעח ד"ה מי שקרוב.

ע"פ סוטה מט, ב.

ב"ע [ח: בן עזאי] שא' שנפשו חשקה בתו' : ראה יבמות סג, ב. סוטה מט, א (במשנה). לקמן פ' תצוה שעח, ג. תו"ח נח נ, ג ובהערה 42.

נסתמו [מעייני] החכמה: ע"פ סוטה מט, ב.

היוקר יאמיר: ע"פ סוטה מט, ב.

ובפרט כשישים אל לבו, שכל יום ויום מרובה קללתו משל חברו (סוטה מט, א), וא"כ פשיטא שבמדה טובה צ"ל אצלו אדרבה תוספת עילוי בכל יום לגבי חברו, שילך מחיל אל חיל בעוה"ז.

וכבר מבואר במ"א, שאין בהאמור סתירה להידוע, אשר מדור לדור מתמעטים הלבבות ומתגדל החשך, עד שאין לך יום וכו' (סוטה מט, א), ואדרבה היא הנותנת, אשר כשמתגבר החשך, מוסיפים בהסיוע מלמעלה, שהרי הובטחנו אשר הקב"ה עוזרו ויכול לו.

וא"כ הוא בכל הדורות, הרי עאכ"ו בדרא דעקבתא דמשיחא, שצריך להפוך זה שאין לך יום שקללתו מרובה מחבירו (סוטה מט, ב) לטוב הנראה והנגלה.

פי' רש"י : סוטה מט, א ד"ה אקדושה דסידרא (בשינוייים).

משחרב בהמ"ק. . מחבירו : ראה סוטה מט, א. [edn_189_ב] ושם בהערה מציין : זח"ג נ, ב. זח"א רלד, ב. אלא שבסה"מ שם לא הובאו התיבות: ”ע"פ …

משחרב בהמ"ק. . מחבירו : ראה סוטה מט, א. [edn_189_ב] ושם בהערה מציין : זח"ג נ, ב. זח"א רלד, ב. אלא שבסה"מ שם לא הובאו התיבות: ”ע"פ האספו". [edn_190_ג] בסה"מ תרכ"ו …

ואלא עלמא. . דאגדתא : סוטה מט, א (כמצויין בריש ההנחה — בשינוי לשון קצת).

נערים. . בת קמה באמה : סוטה מט, ב.

וקדושה דבי סדרא : ראה סוטה מט, א.

סוטה מט, א.

ב"ק פג, א. סוטה מט, ב. רמב"ם הל' ע"ז פי"א ה"א וה"ג. טושו"ע יו"ד סקע"ח ס"א וב'.

ואומר מה נאה אילן זה כו' וגרסינן נמי בסוטה דף מט ובתענית פרק קמא כו' שני ת"ח ההולכין בדרך …

סוטה מט, א.

סוטה מט, ב.

סוטה מט, ב.

סוטה מט, א.

ונוסף לזה : ארז"ל (סוטה מט, א) ,כל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו", וא"כ מובן במכש"כ במדה טובה, שבקדושה צ'יל עלי' תמידית, ועוד יותר מבהיפך …

3) סוטה מט, ב.

ראה סוטה מט, א: בכל יום כו"

ראה סוטה מט, א.

וראה רש"י (סוטה מט, ב ד"ה) לשון סורסי קרוב הוא ללשון ארמי ואומר אני שזה לשון גמרת ירושלמי כו'.

ובפרט כשישים אל לבו, שבכל יום ויום מרובה קללתו משל חברו (סוטה מט, א), וא'כ פשיטא שבמדה טובה צ"ל אצלו אדרבה תוספת עילוי בכל יום לגבי חברו, שילך מחיל אל חיל בעוה"ז.

ע"ד מרז"ל ראוי שתשרה שכינה עליו אלא שאין דורו ראוי לכך (סוטה מט, ב. וש"נ).

ראה סוטה מט, א: בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו.

סוטה מט, ריש ע"ב.

סוטה מט, א.

סוטה מט, א.

סוטה מט, א.

סוטה מט, א.

ע"פ לשון חז"ל – סוטה מט, ב.

סוטה מט, ריש ע"ב. וראה גם תו"מ חל"ט ע' 422. וש"נ.

סוטה מט, א.

סוטה מט, א.

סוטה מט, ב.

סוטה מט, א. וראה גם תו"מ חל"ט ע' 422. וש"נ.

סוטה מט, א. וראה גם תו"מ חנ"ה ס"ע 124 ואילך. וש"נ.

סוטה מט, א.

סוטה מט, א.

ראה סוטה מט, א: בכל יום ויום מרובה כו'.

ומשמת ר"מ בטלו מושלי משלים: סוטה מט, א. ראה לקו"ת ויקרא נד, ג. דרך מצותיך ז, א. קה, ב. קכח, ב.

משמת ר"מ: סוטה מט, א. ראה תו"א ב, ד. לקו"ת ויקרא בהוספות נד, ג, ובכ"מ.