רצט

דוקא הוא מבין את השכל, אך הענין הוא⁹⁷, דהנה שרש המשל הוא למעלה מהנמשל ולכן דוקא מי שהוא חכם גדול ביותר יכול לאמר משלים, וכמו משלי שלמה דכתי'⁹⁸ וידבר שלשת אלפים משל דזהו לפי דכתיב בו⁹⁹ ויחכם מכל האדם כו' ולזאת הוא דוקא הי' יכול לומר משלים, וכמו ר"מ שהי' מנהיר עיני חכמים בהלכה¹⁰⁰ ומושל משלים¹⁰¹ (עי' רש"י סוטה מ"ט ע"א לתת אות אמתלא וטעם לחכמה ליכנס בה בשערי בינה¹⁰², והיינו דבכדי שהנקודה דחכ' תבא בהשגה דבינה הוא ע"י המשל) ונמצא דשרש המשל הוא למעלה מהנמשל ולכן ה"ה מגלה את הנמשל דע"פ פשוט הוא לפי שהמשל הוא קרוב ומובן יותר אל האדם ולכן ה"ה מבין אותו ולזאת הנה ע"י דוקא מבין את השכל אבל לפי האמת הוא מפני שהמשל והנמשל הם שייכים זל"ז (ולזאת להגיד משל מכוון ואמיתי הוא דוקא מי שיש לו כח ורשות ע"ז) והמשל הוא למע' מהנמשל ולכן ה"ה מגלה את הדבר שלמטה ממנו שהוא הנמשל, ובדוגמא כזאת מצינו במשה דכתי'¹⁰³ ויבא משה בתוך הענן שהענן נעשה לבוש למשה¹⁰⁴, דהנה משה הי' מ' יום למעלה לחם לא אכל כו'¹⁰⁵ והי' ניזון מזיו השכינה¹⁰⁶, וכמ"ש¹⁰⁷ לחם אבירים אכל, לחם שמה"ש אוכלים אותו¹⁰⁸ והיינו זיו השכינה וכדאי' במדרש¹⁰⁹ ע"פ¹¹⁰ ואתה מחי' את כולם מלמד שכולם צריכים למזון וגם מה"ש צריכים למזון ומהו המזון שלהם הוא זיו השכינה, ומשה כשהי' בהר הי' ניזון מהלחם דמה"ש, אמנם בכדי שיוכל לקבל בחי' זיו השכינה זהו ע"י לבוש הענן דשרשו גבוה מאד, והיינו מבחי' ישת חשך סתרו¹¹¹, אלא שירד ונעשה בחי' ענן ונעשה לבוש למשה כו', וכמו"כ הוא במצות¹¹² דעם היותם מצות מעשיות בגשמיות הנה שרשם גבוה מאד דתרי"ג מצות דאורייתא וז"מ דרבנן הם תר"ך עמודי אור¹¹³ בחי' כתר¹¹⁴ ולכן נעשים