447
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 ובירוש' מגילה פ"א ה"ט (וש"נ) ד' לשונות נאים שישתמש בהן העולם כו
וראה ויצא לא, מז: ,יגר שהדותא" (ובפרש"י שם: תרגומו של גלעד). וישלח לג, יט: ,במאה קשיטה" (ובפרש"י שם: אמר ר' עקיבא כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למעה קשיטה). בא יג, טז: ואתחנן ו, ח: ,לטוטפות" (ובפרש"י שם: טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים). ועוד.
אבל ראה של"ה תט, ב (הובא באוה"ת ואתחנן ע' שכז) ,כשתראה מדברי רז"ל שמפרשי' תיבה ואומרי" שכן הוא לשון יוני או לשונו' אחרים של גוי' כגון אתהן בפ' קדושי' (כ, יד) שפרש"י אתהן אחת מהן לשון יוני הוא וכן בפ' בא טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים -- אל יעלה בדעתך שהתורה כתבה אלו הלשונות שאינם לה"ק, אלא הכי פירושו, כשברא הקב"ה עולמו לא הי' רק לה"ק כו', וכשבלל הקב"ה את הלשונות בדור הפלגה בלל לה"ק ג"כ בשאר הלשונות והתיבות הנ"ל הם לה"ק ונבללו בלשון יוני או בכתפי או באפריקי".
ולהעיר וצ"ע בתו"א שם (עז, ד): ,בגמ' יש כמה מלוח לשון ארמי הכי השתא אי אמרת בשלמא". ושם עח, ג: ,מצינו בתנאים ואמוראים שדברו בגמרא בלשון ארמי הכי השתא כו'" -- שהיז לשון גמרא ירושלמית ובבלית רובה! וראה רש"י (סוטה מט, ב ד"ה) לשון סורסי קרוב הוא ללשון ארמי ואומר אני שזה לשון גמרת ירושלמי כו'. ועוד.
9 ראה משנה מגילה ח, ב: לא התירו שיכתבו אלא יונית. ובגמרא שם (ט, ב): יפת כו' של יפת (וראה פרש"י שם). ובירושלמי שם פ"א ה"ט: בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להתרגם כל צרכה אלא יונית.
ולהעיר גם מנוסח כתובה (וכן: נוסח גט חליצה וכתובת יבמין) שהיא בלשון ארמי (רמב"ם הל' יבום וחליצה פ"ד הלכה ל-לג).
* וראה שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ה ס"ב, שלפי דיעה אחת אין יוצאים קריאת שנים מקרא ואחד תרגום בפרש"י כ"א בתרגום דוקא, ,שהתרגום זכה מפני שניתן בסיני כגון יגר שהדותא". [וראה ירושלמי סוטה פ"ז ה"ב ובב"ר פע"ד, יד (הובא בתוד"ה לשון -- ב"ק פג, רע"א): אל יהי לשון סורסי קל בעיניך שהרי בתורה בנביאים ובכתובים חלק לו הכתוב כבוד. ובתוס' שם: דלשון סורסי הוא לשון ארמי].
ולהעיר גם מירושלמי מגילה שם: בידא להם ארמית מתוך יונית, ובקה"ע שם: נמצא שאף לרשב"ג מותר לכתוב ארמית.
ומודגש הנ"ל עוד יותר עי"ז שהרי"ף הרס"ג הרמב"ם וכו' כתבו ספריהם ושו*ת בתורה בערבית. משא"כ גדולי ישראל האשכנזים בדורות האחרונים (בנוגע לספרים ושו"ת), ובכ"ז דוקא האחרונה נקראת ,אידיש* (אף שתחלתה (ונקראת) אשכנזית, טייטש, זשאַרגאָן וכו').
הערות
- 1. לקוטי הוספות / משפטים שיחות 417
- 0. ראה רמ"א אה"ע רסקכ"ו: דמקצתו לשון הקודש ומקצתו לשון ארמי כשר דשניהם ניתנו בסיני והוי קרובים בלשון וכלשון אחד דמי (וראה עד"ז בארוכה שו"ת הרמ"א סקכ"ו ואילך).
- 11. ולא מצינו זה בארמית (בזמן הגמרא), ערבית (בזמן הרמב"ם ולפניו ולאחריו), צרפתית (בזמן רש"י וכו' -- שרש"י עצמו קוראה ,לעז" או ,לע"ז". ועוד). וידועה שקו"ט חוקרי הלשונות בכ"ז, ואכ"מ.
- 2. להעיר גם מ,התמים" ח"ב סא, א: ,לדבר לפעמים בלשון פולני והטעם . . דע"י דיבור קדוש בשפת המדינה מבררים האותיות".
- 3. ראה מכ' שבהערה 7 בארוכה.
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 295 לקו"ש חכ"א ע' 447
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. לקו"ש חכ"א ע' 447
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"א ע' 447
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- לקוטי שיחות 1 מאותו ספר ב"ק פג, רע"א · מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות 98 מאותו ספר ב"ק פג, א
- לקוטי שיחות 282 מאותו ספר ב"ק פג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצאי יום א' דחול המועד סוכות, שמחת בית השואבה*, ה'תשי"א ב"ק פג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חיי-שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"א* ב"ק פג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, ב"ק פג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה ב"ק פג, א
- לקוטי שיחות 42 מאותו ספר מגילה ח, א
- לקוטי שיחות 135 מאותו ספר מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות 137 מאותו ספר מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות 109 מאותו ספר מגילה ח, א
- לקוטי שיחות 85 מאותו ספר מגילה ח, א
- לקוטי שיחות 419 מאותו ספר מגילה ח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב מגילה ח, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז. מגילה ח, ב
- שולחן ערוך יב מגילה ח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א מגילה ח, א