172
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
המהותי שבין פחם לאדמה, ושבין פנינים לים?
ג. = *ם - כיסוי; אדמה - גילוי
ההבדל שבין אדמה לים מוסבר במספר מקומות, והוא מובן על פי ההבדל שבין הברואים שעל פני האדמה לבין הברואים שבים':
הרי ,הכל היה מן העפר'* - הכל נברא ,,מן הארץ":, והנבראים מקבלים את חיותם מן הארץ (,ארץ ממנה יצא לחם"). למרות זאת, הקשר וההתחברות שבין הנבראים לבין האדמה איננו נראה לאחר שנבראו.
לעומת זאת, הברואים שבים - הדגים, כשהם פורשים מן הים מיד הם מתים?, הם מוכרחים להימצא במקור חיותם.
לכן נאמרי, ש,ים" הוא משל לעולמות שבהם הכוח האלוקי, המהוה, מחיה ומקיים אותם, מאיר בגלוי, כך שהנבראים חשים בצורכם התמידי להיות קשורים למקור חיותם כדי לא לאבד את קיומם. ולפיכך נקראים העולמות ,,עלמין סתימין", כי מציאותם
י"ט כסלו א שיחות 191
העצמית של העולמות ,מכוסה" על ידי המקור שלהם, כדגים שבים.
לעומת זאת, ,ארץ" היא משל לעולמות שבהם אין הנבראים חשים בכוח האלקי שבוראם, ואינם מרגישים את הקשר למקור חיותם. לכן הם נקראים ,,עלמין דאתגליין" - מציאותם ה,,עצמית" ,,גלויה" - הם חשים עצמם כמציאות נפרדת.
זו תמצית ההסבר לשני הדברים שבמשל - פחם שבאדמה ופנינים שבים. השפעת החסידות על נפש האדם נחלקת, באופן כללי, לשנים: א) ב,גליא" שבאדם - בבחינת ,אדמה" שבו. ב) ב,סתים" שבאדם, בבחינת ים" שבוי, כדלהלן.
ד. שני הסברים לגילוי החסידות עתה מתא*מים לשני
המשלים
כדי להבין זאת יש להקדים תחילה את ההסברים על גילוי החסידות דוקא בדורות האחרונים. שהרי לכאורה, יש לתמוה?: ,,אכשור דרא?!", ומהם:
א) ככל שהגלות מחשיכה יותרפ',
הערות
- 3. בהבא לקמן ראה בארוכה לקו"ת צו יד, ב ואילך. שער האמונה פנ"ב (פד, א ואילך). סה"מ תרנ"ט ע' קמה ואילך. סה"מ תרע"ח ע' רנד ואילך. ועוד.
- 4. קהלת ג, כ.
- 5. ב"ר פי"ב, יא.
- 6. איוב כח, ה.
- 7. ראה ע"ז ג, סע"ב. וראה ברכות סא, ב. חולין קכז, א.
- 09. בהבא לקמן ראה גם לקו"ש [המתורגם] חט"ו ס"ע 302 ואילך. ועוד.
- 0. ראה סוטה מט, א: בכל יום כו"
מצוטט ב־3 עמודים
- ספר המאמרים תכז לקו"ש ח"כ ע' 172
- ספר המאמרים רכ לקו"ש ח"כ ע' 172
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"כ ע' 172
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.