רלט, א

והלכות וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך¹⁰⁵⁵ כו' וכתיב כאשר ירד הגשם¹⁰⁵⁶ כו' וכן דברי אשר¹⁰⁵⁷ כו' וכתי' הלא דברי כאש¹⁰⁵⁸ כו' וכמו במ"ת שהי' קול אלקי' מדבר מתוך האש, והי' בזה בחי' מטול"מ תחלה בחי' החסד שבתענוג העצמי דמשפיע שנתלבש בחכ' דתו' להשפיע לכנ"י כמו שהי' שעשועי' העצמי' דתוה"ק דב"פ ש"ע בחי' החסד שבתענוג בהתפשטות קודם כו', וזה[ו] שירד בה"ס בחי' אש הוי' דא"ס, אך אח"כ לא מטי הולך ועולה למעלה כמו בהבל הדבור דתו'¹⁰⁵⁹ שיש בו עלי' וירידה. ודוגמא זו יש בכל איש העוסק בתו' שדבר ה' יוצא מפיו כ[י] יושב ושונה כנגדו¹⁰⁶⁰ כמו ב"ע שא' שנפשו חשקה בתו'¹⁰⁶¹ כמ"ש באהבתה תשגה תמיד¹⁰⁶² וכתי' כ"א בתורת ה' חפצו¹⁰⁶³ ובתורתו יהגה כו' וכה"ג, זהו בחי' או"י¹⁰⁶⁴ דתענוג בבחי' ההמשכה והתפשטות (צו זיך) שיחפוץ לדבקה נפשו בתורת ה' (כמ"ש בב"ע כשהי' שונה הי' אש מלהטת סביבו, והוא בחי' אש דאור דתו' כמו שניתנה בה"ס דכתי' מימינו אש דת למו כו'. ויש בו גם בחי' ההסתלקות וכמו חוצב להבות [אש] כו', והוא מה שעל כ"ד פרחה נשמתן¹⁰⁶⁵ דהיינו על כל בחי' המשכה דקול אלקי' באש העליון בדיבור דאנכי פ"נ ליכלל באש העולה בבחי' רצוא כנ"ל, דרצוא דמקבל נמשך מבחי' החסד ותענוג דמשפיע (רק שטל תו' החי' אותם¹⁰⁶⁶ ) בבחי' שוב. והוא שא' כל העוסק בתורה טל תו' מחייהו¹⁰⁶⁷ והוא כמו התענוג¹⁰⁶⁸ שבתו' שמשיב את הנפש בהמשכת העונג דמקיף דכתר תורה (אך כמו שניתנה תורה באש שחורה ע"ג אש לבנה כנ"ל צ"ל תחלה בחי' רצוא דתשוקה ליכלל ולידבק נפשו באותיות דתו' ואח"כ אש לבנה בעונג היורד כמו אני תורתך שעשעתי מלמטלמ"ע שהוא היפוך דשעשועי' ומטול"מ במשפיע הנ"ל וד"ל).

אך הנה כ"ז בבחי' או"י ואו"ח דמשפיע ומקבל כנ"ל שבחי' רו"ש דמקבל היפוך מטול"מ דמשפיע כנ"ל, והטעם הוא כידוע שבחי' ההשתל' דעו"ע זהו בהמשכות דמשפיע מאין ליש כמו והחכ' מאין ליש תמצא וכן מחכ' לבינה ומבינה למדות וממדות לדיבור כו', וע"כ בחי' העלאה דמקבל הוא [ב]בחי' ביטול היש לאין שזהו רצוא [oldpage_698] ּ [ש]קודם לשו"ב כנ"ל. וכך הוא גם באוי"ר דתורה [ב]בחי' חו"ג דשעשועים¹⁰⁶⁹ שנק' שעשועי דאורייתא כנ"ל, לפי שבא גם אור דתורה בהשתלשלו' מאין ליש מן המשפיע אל המקבל כמו במ"ת שבאור פניך נתת לנו¹⁰⁷⁰ כו' וכאור השעשועי' בתוה"ק כנ"ל וד"ל. אבל לע"ל יהי' גילוי אור