20

דורשים אותו לשבח .. ויש שדורשים אותו לגנאי" אינה מצביעה על מחלוקת לגבי דרגת הצדיקות של נח, אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגיפ': אין הם חולקים לגבי המציאות אם צדקותו של נח ,בדורו של אברהם היה נחשב לכלום". וכן - מצד שני - כולם מסכימים שנח לא היה אשם בכך שלא הגיע לדרגת הצדיקות של אברהם, אלא הדבר נבע מהדרגה הנחותה של דורו ו,אילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר".

המחלוקת היא לגבי המשמעות שאליה מכוונת התורה על ידי המילה ,בדורותיו": דעה אחת מדגישה את ה,שבח", שכוונת התורה היא לשבח את נח. ואילו הדעה השניה סוברת,

שהתורה מתכוונת למנוע תקלה בעבודתו הרוחנית של היהודי הלומד אודות נח.

וזוהי המשמעות של ,ויש שדורשים אותו לגנאי": באשר לנח עצמו אין זה גנאי ופגם - בהיותו בדור ירוד כל כך, היה לו בלתי אפשרי להגיע לדרגת הצדיקות כשל אברהם. אך התורה צריכה להבהיר שדרגה זו אינה השלמות האמיתית, ולהיפך: זוהי דרגה של ,גנאי" יחסית לאברהם - ,לא היה

נחשב לכלום" - כדי שההוראה מסיפור נח תהיה ברורה.

ד. ל'מוד ,,חובה" על נח - זכותו

באותה דרך ניתן להסביר גם את שתי הדיעות של רבי יהודה ושל רבי יצחק על כך שנח לא התפלל על בני דורו:

מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי!? - גם רבי יצחק מסכים לכך, שנח לא התפלל על אנשי דורו משום שבאותו מצב הוא לא יכול היה להתפלל עליהם, כי ,לא הוה ליה במאן ליתלי בזכותא כמשה" - ואין זה פגם אצל נח.

אך רבי יצחק בא להבהיר, ולמנוע תקלה ח"ו בדורות מאוחרים יותר, שעלולים לחשוב שאין זה פגם אם אין מתפללים עבור אנשי הדור. לכן אומר רבי יצחק, שהכרחי לדרוש, ולהדגיש, שענין זה כשלעצמו הוא גנאי, למרות