ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג198

198

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

₪ לקוטי כפרה - תכלית ומבוקש בתשובה

עם זאת, מביא אדמו"ר הזקן ב,אגרת התשובה" גם ענינים הקשורים לכפרה (כנ"ל סעיף ד'). שמזה מובן, שגם הכפרה נוגעת במצות התשובה.

והענין בזה: בתשובה ישנם שני ענינים: א) התשובה עצמה, שהאדם עושה, וענינה הוא - מכאן ולהבא כנ"ל. = ב) התכלית* והמבוקש (ומסובב'*) מהתשובה, שהקדוש-ברוךהוא יכפר לו על עוונותיו, עד שיהיה ,מרוצה וחביב לפניו יתברך כקודם החטא"**. ומצד זה צריכים להיות (ביחד עם ,עזיבת החטא") גם שאר ,גדרי התשובה" - חרטה על העבר, וידוי וכו"ל*.

[ברם, אף שהמבוקש בתשובה הוא

אחריג

כפרה (על העבר), עם זאת, כאמור, גם כאשר התשובה אינה מביאה לכפרה, אין זה מעכב את מצות התשובה ואפילו לא את פעולתה ותוצאתה העיקרית9י (שהיא מכאן ולהבא)].

ח. ק'ום המצוות ופעולתן - לנשמה שבגוף

לאור המבואר עד כה, ניתן להבין את שיטתו של ר' אלעזר בן עזריה, המשמיט את ,חילול השם" מחילוקי הכפרה:

כידוע, קיום המצות הוא דוקא בעולם הזה כנשמות בגופים, ולא בגןעדן לאחר צאתם מהגוף. וכדרשת רז"ל על הפסוק'* במתים חפשי.

וכשם עקיום המצות הוא בהיות הנשמה בגוף, כך הוא גם בנוגע לפעולה ולתוצאה העיקרית של קיום המצות (אין הכוונה כאן לשכר הבא לאחרי הקיום, לנשמה בגךעדן, אלא:) כאשר האדם מקיים את תכלית בריאתו - אני נבראתי לשמש את קוני+, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש -

הערות

8. אף שנקודתה - כבכל המצות - לקיים זה שציוונו לעשות תשובה.
9. ואף שעצם התשובה היא ,,עזיבת החטא בלבד" (שאינה שייכת לכאורה לכפרה), כנ"ל סעיף "' = מ"מ, הכפרה היא מסובבת מעצם התשובה (שלכן יכולה היא להיות המבוקש ותכלית שלה), כי ע"י עזיבת החטא נעשה (בדוגמת) מציאות אחרת (ויתרה מזו מציאות הפכית: צדיק - היפך דרשע) - ואיך יענישוהו או אפילו יזכירוהו דבר וחצי דבר* ע"ז שנעשה אחר (ע"ד שינוי השם דמבטל גזר דין - סמ"ג (מ"ע טז) ור"ן הובאו בחדא"ג מהרש"א לר"ה טז, ב).
39. וי"ל שלכן ס"ל להרמב"ם ועוד, שבקשת כפרה היא בכלל הוידוי וגדרי התשובה (ראה לעיל ס"א והערה 10 ובהנסמן בהערה 34) - כיון שזוהי התכלית והמבוקש של תשובה.
4. *) לשון אגה"ת רפ"ב (ע"פ ב"ק ע, ב).
0. וע"ד זה (ולא ממש) מצינו בתפלה, שענינה בקשת צרכיו (רמב"ם ריש הל' תפלה. ועוד), שיש בה ב' ענינים: א) המצוה שעל האדם - לבקש ולהתפלל כו', ב) המבוקש דתפלה, שהקב"ה ימלא בקשתו: ומ"מ גם כשיודע שלא תמולא בקשתו - כי עליו נאמר (ישעי" א, טו. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ז) ,,גם כי תרבו תפלה אינני שומע" - הרי פשוט שבתפלתו מקיים מצות התפלה. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 119.
1. תהלים פח, ו. שבת ל, א. וש"נ.
2. קידושין בסופה.
3. יתרו יט, י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.