ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה ב41

41

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ולכן ,אמרו (חכמים) עד חצות" - כיון שהתורה אומרת שצריך להיות מירווח זמן לפני ,יניח ממנו", שיערו חכמי ישראלי, לפי הכרתם וחכמתם את טבע בני האדם, שבהרחקה זו מתכוונת התורה'* לזמן של ,עד חצות".

אך אין זה איסור מעיקר הדין':, אלא רק לשם הרחקה?, ולכן אין התורה אומרת זאת במפורש, אלא על ידי רמז בדיוק לשונה, המתפרש על ידי ,חכמים"".

ולפי זה מובן מדוע אין רש"י מביא ענין זה לפני כן, בפרשת בא - ששם אין רמז בפשוטו של מקרא על החובה של הרחקת האכילה: בפסוק ,ולא תותירו ממנו עד בוקר" אינם מוזכרים כלל תנאי אכילת הפסח, אשר כתובים בפסוק הקודם ,ואכלו את הבשר...".

ו ,חכמים" ו,סופרים"

בענין שלעיל רואים את הדיוק המוחלט שבלשונו של רש"י בפירושו על התורה: בפרשת בשלח, באיסור תחומין, אומר רש"י ,שאין תחומין אלא מדברי סופרים". ואילו בענין של ,ד' אמות ליוצא חוץ לתחום" לשונו של רש"י היא ,מכאן סמכו חכמים". וכן בפרשתנו אומר רש"י, לפי הגירסא המופיעה במספר כתבי יד, כדלעיל, ,אמרו חכמים". ויש לומר, שההסבר לכך הוא: ההבדל בין ,,סופרים" לבין ,חכמים" הוא, שהתואר ,סופרים" מדגיש בעיקר את ידיעתם ב,ספר התורה הזה", לימודם ודיוקם במקרא וכדומה, ואילו התואר ,,חכמים" כולל, פשוטו כמשמעו, את חכמתם באופן כללי.

ובעניננו: ההלכות הנלמדות מן הפסוק, הקשורות ל,סייג לתורה", ,להרחיק האדם מן העבירה", קשורות לתכונה של ,חכמים", המכירים בחכמתם את טבעם של בני האדם",

הערות

9. כבר בימי משה (כנ"ל סעיף ג). - ואולי מטעם זה השמיט רש"י (להגירסא הנפוצה) תיבת ,חכמים", לשלול הטעות שכוונתו ב,חכמים" היא כמו תיבת ,,חכמים" שבתו"כ (ומשנה).
0. להעיר מחגיגה (יח, א): לא מסרן הכתוב אלא לחכמים, ולדעת רש"י (מו"ק יא, ב ד"ה אלא אפילו - הובא בתוד"ה חולו ש"מ חגיגה שם) הוא איסור דאורייתא. וראה בפרטיות אנציקלופדי' תלמודית ערך חול המועד סעיף ב. וש"נ.
1. ואף שג"ז הוא איסור מה"ת (כנ"ל) - מ"מ נפק"מ ש,עד בוקר" עדיין נקרא זמן אכילתו, שלכן לא נעשה נותר - שפירושו נותר מן האכילה - בלילה רק בבוקר ורק אז מותר לשרפו (ראה בא יב, י: והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו. וכמובן גם ממש"נ כאן ,לא יניח גו' עד בקר"). ואכ"מ.
2. וע"ד שמצינו - גם ע"ד ההלכה - כמה ענינים מה"ת שהם בגדר סייג* (ראה לקח טוב - להר"י ענגל - כלל ח כמה דוגמאות לזה). וכש"כ ע"ד הפשט.
5. *) נוסף על גזירות וסייגים בזמן משה, שאין להם תוקף דד"ת - ראה אנציקלופדי' תלמודית שנסמן בהערה 7 (בנוגע לגזירות. וכן יש תקנות של משה - ראה מגילה בסופה. ועוד. רמב"ם ריש הל' אבל (השיעורים דשבוע זה (תשמ"ה) - להלומדים ג"פ ליום)).
6. צו ג שיחות -
3. להעיר מפרש"י חגיגה שם: מסרן ..

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.