בס"ד. שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז
15
בלתי מוגה
א. [כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן הניגון "אבינו מלכנו", ניגון ג' הבבות (להבעש"ט, הרב המגיד ורבנו הזקן), ניגון אדמו"ר האמצעי, ניגון "ימין ה'" מאדמו"ר הצ"צ, ניגון מאדמו"ר מהר"ש, ניגון מאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, וניגון ה"בינוני"].
צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה תקעו בחודש שופר.
[אחרי המאמר צוה שא' המסובים יהי' "פורס מפה ומקדש" 1 , ואמר, שאלו שיצאו ידי חובתם בקידוש זה, לא יוכלו לקדש עוה"פ, אלא אם ירצו להוציא את בני ביתם].
* * *
ב. רבנו הזקן פוסק באגרת התשובה 2 , בנוגע לברכת "סלח לנו", שכאשר מברכים ברכה בשם ומלכות, בודאי מתקיים הדבר, "בלי שום ספק וס"ס בעולם", ש"הרי ספק ברכות להקל, משום חשש ברכה לבטלה, אלא אין כאן שום ספק כלל, מאחר שביקשנו כו'".
וכן הוא בנוגע לבקשה שמבקשים בר"ה "מלוך על העולם כולו בכבודך", וחותמים בברכה "ברוך אתה הוי' מלך על כל הארץ" – שבודאי נעשה כן בפועל, עם כל הפרטים שבדבר: "וידע כל פעול כו' ויבין כל יצור כו' כל אשר נשמה באפו", וכמבואר בכתבי האריז"ל 3 שקאי על ג' העולמות בריאה יצירה ועשי'.
ומ"ראש השנה" נמשך ענין זה על כל השנה כולה (כמו בראש בגשמיות, שבו נמצאת החיות בתחלה, וממנו נמשכת אח"כ בכל האיברים) 4 , וההמשכה היא עד לעולם העשי', ועד להמדריגות התחתונות ביותר שבו, ועד למטה מעשרה טפחים.
וכל זה – "בלי שום ספק וס"ס בעולם", "מאחר שביקשנו כו'", ע"פ פסק חז"ל הנ"ל.
*
16
ג. אמרו רז"ל 5 "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא", ומזה מובן שגם "מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא" 6 . ולכן למדים כמה פרטים בענין הכתרת הקב"ה למלך מהכתרת מלך בשר ודם.
ובכן 7 :
א' הפרטים שצ"ל בהכתרת מלך בשר ודם הוא – ענין השמחה, כיון שזהו א' הסימנים לכך שהעם מתבטלים אל המלך, וחפצים לקבל על עצמם את המלך.
ומזה למדים שגם הכתרתו של מלך מלכי המלכים צ"ל באופן כזה – מתוך שמחה, וכמאמר "ומלכותו ברצון קבלו עליהם" 8 .
וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" 9 , הנה בשעה שהקב"ה תובע מבנ"י את ענין השמחה, הרי זה באופן ש"מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות" 10 , ועליו ליתן לבנ"י את האפשריות לענין השמחה, ושלא יהיו אצלם מניעות על השמחה.
ובפשטות: כיון שישנם כמה שנמצאים במצב של העדר השמחה, בגלל שחסר להם בענינים המביאים לידי שמחה – צריך הקב"ה לתת להם את כל ההשפעות הטובות כדי שיוכלו להיות בשמחה, ושמחה כפשוטה (ללא "פּשט'לאַך") – לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות (שהרי על רוחניות בלבד אי אפשר לברך).
ובפשטות – שתהי' שנה טובה ומבורכת בטוב הנראה והנגלה, עד לגאולה האמיתית ע"י משיח צדקנו.
[כ"ק אדמו"ר שליט"א התחיל לנגן בעצמו, ועמד מלא קומתו ורקד על מקומו].
______ ______
הערות
- 1. פסחים ק, סע"א. וראה גם שיחת יום ב' דר"ה תשכ"ד ס"ד (תו"מ חל"ח ס"ע 12 ואילך). וש"נ.
- 2. פי"א.
- 3. סידור האריז"ל במקומו. מ"ח מס' ליל ר"ה פ"ח מ"ב. הובא בלקו"ת שלח מז, א.
- 4. ראה לקו"ת דרושי ר"ה נח, א ואילך. ובכ"מ.
- 5. ברכות נח, א.
- 6. ראה גם תו"מ חל"ח ס"ע 301 ואילך. וש"נ.
- 7. ראה ד"ה יו"ט של ר"ה תש"ג פ"ב (סה"מ תש"ג ס"ע 6 ואילך).
- 8. נוסח ברכות ק"ש.
- 9. ע"ז ג, סע"א.
- 10. שמו"ר פ"ל, ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ז. מאותו ספר פסחים ק, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז מאותו ספר פסחים ק, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. ר"ד בעת סעודת הושענא רבה, ה'תשכ"ז מאותו ספר פסחים ק, סע"א
- שולחן ערוך ה פסחים ק, ב
- שולחן ערוך ו פסחים ק, ב
- שולחן ערוך ו פסחים ק, ב
- שולחן ערוך ט פסחים ק, א
- שולחן ערוך יא פסחים ק, א
- שולחן ערוך יז פסחים ק, ב
- שולחן ערוך כה פסחים ק, ב
- שולחן ערוך (ט) פסחים ק, ב
- אוצר מנהגי חב"ד כב פסחים ק, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח <h2>סדר הגדה</h2> פסחים ק, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום סדר הגדה פסחים ק, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רעא דיני קידוש שעל היין פסחים ק, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה פסחים ק, ב