ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יד תצא שיחה ב90

90

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

00 לקוטי

בדי כך :3 שייקרא עליהם שם הבעלים הראשונים לעולם.

וזהו שמוסיף רש"י ,לומר בהמה זו משל עמלק היתה", שעי"ז מובן למה לא נצטוו למחות כל נכסי עמלק מלבד הבהמה (הבע"ח), כי דוקא עליי שייך זכרון עמלק. ורק במחייתה יימחה שמו של עמלק.

וההכרח (גם) בפשש"מ כאן על אתר שלא כל נכסי עמלק מאבדים -- דא"כ הול"ל בקרא ל' ,חרם", עדמש"נ לעיל בעיר הנדחת **יי

ה. ע"פ הנ"ל בשיטת רש"י בפשש"מ יתורץ מש במג"א יי ,הנה בית המן נתתי לאסתר". לכאו', מכיון שהמן הי' מזרע עמלק -- ,המן האגגי", הרי חייבים היו למחות את זכרו, ואיך קבלה אסתר את ביתו:'?

9) ולהעיר מהכלל ע"ד ההלכה דך;כל העומד כו" כזרוק דמי" (פסחים 'ג, ב) ,בשרוף המי" (מנחות קב, ב) ועוד בכמה עניגים -- ראה כתובות נא, א. ב"ק עו, ב. חולין עב, ב -- אף דשאני בהנ"ל דעומד הוא עי"ז שתעשה בו הפעולה משא"כ כאן אינו ודאי דעומד להשתנות, כ"א דשייך בו.

*19) ראה יג, טדית. וע"פ האמור בפנים מובן זה ששאול השמיד רק הבע"ח. ומש"כ בבחיי (שם) מ,ובביזה לא שלחו

א) ע"פ הדיעות (רמבין ורא"ם) שמצות מחיית עמלק הטיל הכתוב על המלך, ולכן אז לא הי' נוהגת מצוה זו.

ב) אחשורוש קנה כל נכסי המן וטיהרו

תצא גב

לפי שיטה הנ"ל ניחא: לא ה" בזה איסור כי (זה שנקרא שמו של המן על הבית -- ,הנה בית המן נתתי לאסתר" -- הי' רק בעת הד נתינה, אבל כשנכנס לרשותה של אסתר) לא נקרא עוד ,בית המן" ולא אמרו עליו:י בית זה של המן הי"

ברשות אחשורוש ולא נחשב כשל עמלק. צִ"ד עמון ומואב טיהרו בסיחון (גיטין לח, א -- הובא בפירש"י חוקת כא, כו).

ג) ע"פ מה שאי' בירושלמי (יבמות פיב ה"ו) ,וכי בן המדתא הוא" (בתמ") -- שהכוונה שלא הי" ,בן המדתא* (מזרע עמלק), אלא הכתוב יחסו אחר רשע ,צורר בן צורר".

אבל ע"פ פשש"מ (שיטת רש"6 אין לומר כל הנ"ל : א) כיון ש,זכור את אשר עשה לך גו' לא תשכח" -- ציוי לכאו"א, כן הוא בנוגע להכתוב בין זל"ז, ב) לשון הכתוב הוא ,בית המן נתתי לאסתר", משא"יכ בחוקת (שם) ,כי חשבון עיר סיחון גו'י. ג) ע"פ פשש"מ הי' המן מזרע אגג.

שבית המן נמסר לאסתר, והרי עי"ז נזכר לכאו' שם (המן) עמלק, אין זה קושיא כי: א) זהו רק בעת הנתינה כששם המן עדיין נקרא על הבית (וכבפנים) אבל לא לאחר זמן, ב) זה עצמו חלק מפעולת מחיית (כחו וזכרו של) המן.

הערות

1. את ידם" -- רש"י לשיטתי' ופירש שם (אסתר ט, יו"ד) ,שלא יתן המלך עין צרה בממון" -- מוכח דלולא זאת היו שולחים ירם.
2. )ה ד
1. וכמו שהקשה מהר"י פערלא בסהמ"צ רס"ג ח"א ע' 523. ועיי*ש כמה תירוצים :
2. ומ"ש רש"י שם: ,ומעתה הכל רואים שאני חפץ בכם" דלכאו" משמע דכוונתו בנתינת הבית היתה שיהי' גראה
3. ויש להביא סמוכין לזה מדיוק ל' המדרש (הובא בב"י סי" תר"צ 4"ה כתב הא"ח) : ,כי מחה אמחה את זכר עמלק אפי' מעל העצים ומעל האבנים" (עי"ש בביי שמהגדה זו ,יש שרש* להמנהג ד,כשמזכיר הקורא שם המן ובניו מנקשין התינוקות באבנים או בלוחות עץ שבידם וכתוב בהם שם המן וכניו וע"י הניקוש הם נמחקים") --דלכאו" למה רק ,מעל הגצים. ומעל האבנים" -- דהול*ל למחות לגמרי זכר עמלק ע"י השמדת העצים והאבנים

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 278 לקו"ש חי"ד ע' 90
תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשט"ו. לקו"ש חי"ד ע' 90

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 38 עמודים.