ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ה101

101

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

גדול מכח כיבוש, ולמה לא נאמר בחזקה ג"כ משנלקחה הארץ מידינו בטלה חזקה. ב) ותו בראשונה שנתקדשה בכיבוש, וכי לא היה שם חזקה? אטו מי עדיפא חזקה בלא כיבוש מחזקה עם כיבוש".

וידוע, שישנם מספר הסברים לדברי הרמב"ם:

הרדב"ז"? אומר: "ונראה לדעתו לפי שלא קדשוה בפה, אלא בימי עזרא קדשוה בפה".

אך? מלבד זאת שאין מוצאים ש"בימי עזרא קדשוה בפה", אין גם בדברי הרמב"ם שום רמז להסבר זה. אדרבה, הרמב"ם מסביר במפורש שהקדושה השניה לא בטלה, לא מפני שקדשוה בפה, כי אם מפני ש"לא קדשוה בכיבוש אלא בחזקה שחחזיקו בה", לעומת הקדושה הראשונה, שהיתה עלדידי כיבוש.

ב) ה"תוספות יו"ט":: מתרץ את קושית ה"כסף משנה": "דסבירא ליה דכיבוש נכרים אתא ומבטל כיבוש ישראל, מה שאין-כן בחזקה שחחזיקו מיד מלך פרס שנתן להם רשיון להחזיק בה, לא אתא כיבוש ומבטל לחזקה שהיתה מדעת הנותן".

לך לך ה שיחות 19

אך עדיין לא תורצו שאלות ה"כסף משנה":

לגבי השאלה הראשונה - אם כיבוש נכרים במלחמה5 הוא קנין< המבטל בעלות קודמת של ישראל, מה תוסיף העובדה שהבעלות הקודמת לא נקבעה עלדידי כיבוש אלא עלדידי "חזקה מדעת הנותן"? כיון שהיה קנין של כיבוש במלחמה על-ידי הנכרים, נשארת השאלה, כלשון ה"כסף משנה", "למה לא נאמר בחזקה ג"כ משנלקחה הארץ מידינו בטלה החזקה"*+??

כך נשארת עדיין בעינה השאלה השניה: גם בכיבוש יהושע היתה חזקה "מדעת הנותן" - כנאמר שהגבעונים5 מסרו את עריהם לישראל* - ואף"עלפידכן. אין הרמב"ם מבחין בין מקום למקום, והוא אומר לגבי כל ארץ ישראל "וכיון שנלקחה הארץ מידיהם

הערות

20. הל' תרומות שם.
1. כמו שהקשו במפרשים - ראה שו"ת חיים שאל (להחיד"א) ח"ב סל"ט ד"ה וחזה.
2. עדויות פ"ח מ"ו. ועד"ז במלא הרועים ע' קדושה ראשונה אות ט.
3. כולל - ג"כ יראת מלחמה, כמו כיבוש אנשי גבעון.
4. גיטין לח, א. ובתוס' שם. רשב"א וריטב"א שם. שו"ע אדה"ז שם ס"ג. חאו"ח סתרמ"ט ס"י. וראה בארוכה שו"ת דבר אברהם שם סי"א.
24. נוסף על מה שהקשה בשו"ת דבר אברהם ח"א ס"י ס"ז.
5. ראה יהושע קאפיטל ט.
8. ולהעיר ג"כ מעיר היבוסי שלא נכבשה ע"י יהושע (ראה יהושע טו, סג ובמפרשים שם. שופטים א, כא ובמפרשים. ש"ב ה, ו ובמפרשים), ודוד קנה אותו מארוונה בכסף מלא (ש"ב בסופו. דה"א כא, כב ואילך);
9. ובמנ"ח מצוה רפד (אות ו'), דמכיון שמקום הזה נקנה רק בחזקה נתקדש גם לענין תרו"מ וחלה באופן שלא נתבטלה קדושתו בגלות ג"נ (כמו שבטלה קדושת כל הארץ). וראה לקמן שוה"ג הא' להערה 45.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 36 לקו"ש חט"ו ע' 101
לקוטי שיחות 28 לקו"ש חט"ו ע' 101

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.