(ג)

הערות

1. לו. לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.
2. לז. שההנאה היא אחר ביעורן (ולכן חל ההיתר גם קודם ביעורן).
3. לח. סק"ב.
4. לט. סקי"ב.
5. מ. פ"ב הי"א: דמשום שהם נשרפין מותרים בבטול ברוב.
6. מא. פסקי ריא"ז פ"א ה"א אות טו (הובא בשלטי גבורים ב, א סוף אות ג): ועצים הללו נשרפין הן ואין עומדים בעין בטלים הם ברוב.
7. מב. סי' שא, וכדלקמן קו"א סק"ד.
8. מג. ד"ה בהגה"מ.
9. מד. שאם כן לא חל ההיתר אלא בשעה שנשרף.
10. מה. ולא ממש, כדלקמן בסוף הקו"א.
11. מו. מנחות קב, ב. וכדלעיל סי' שסג סי"ח. לקמן סי' תקפו ס"ו. סי' תרמט סי"א, וש"נ.
12. מז. ד, ב: הני מילי היכא דאיתיה לאיסורא בעיניה הכא מקלא קלי איסורא (משמע כפירוש הב', שההיתר הוא כשהאיסור נשרף ואינו בעין).
13. מח. סעיף ו. וראה גם לעיל קו"א ס"ק ב.
14. מט. סקי"ז וסקי"ט.
15. נ. שטעם מקלי קלי שבגמרא הוא (לא רק לענין דבר שיש לו מתירין, אלא) אף לענין ביטול איסור לכתחלה (דלא כשו"ע שם שמתיר לבטל כל איסור דרבנן בידים).
16. נא. גדרו של מקלי קלי, שבגמרא שם (שההיתר הוא כשנשרף ואינו בעין).
17. נב. אלא ודאי מותר לדעתם לבטל כל איסור דרבנן (אפילו אינו מקלי קלי).
18. נג. שמטעם זה מותר לבשל קדרה כנגדן אע"פ שעדיין האיסור הוא בעין.
19. נד. סעיף ב.
20. נה. דכתותי מיכתת שיעוריה, ולכן פסול לעירוב ולשופר ולאתרוג.