ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לחהוספותמטות-מסעי224

224

א. נמצאים אנו ביום הרביעי לפרשת מטותמסעי, אשר בקביעות כזו יום הרביעי מחבר ומקשר ב' הפרשיות באופן גלוי, ובפשטות — שבשיעור חומש של יום רביעי לומדים את סיום פרשת מטות, וגם את התחלת פרשת מסעי, בהמשך אחד. ומזה מובן, שתוכן סיום פרשת מטות והתחלת פרשת מסעי שייכים זל"ז.

ביאור הענין:

בשניהם מדובר ע"ד הכניסה לארץ ישראל — בסיום פרשת מטות ע"ד הכיבוש וההתיישבות בעבר הירדן (שהיא כמו התחלת הכניסה לא"י¹), ובפ' מסעי — ע"ד המ"ב מסעות במדבר, עד למסע האחרון "ויסעו גו' ויחנו בערבות מואב על ירדן ירחו"², בסמיכות ליריחו שהיתה "מנעולה³ של ארץ ישראל".

ובעומק יותר — בשניהם מודגש ומרומז ענין הכניסה לארץ ישראל שיהי' בגאולה האמיתית והשלימה:

נת' לעיל⁴, שבקשת בני גד ובני ראובן לקבל נחלתם מעבר לירדן (כמסופר בארוכה בסיום פרשת מטות), היתה למעליותא, כיון שרצו שמיד בכניסה לארץ יזכו להתחלת נחלת ארץ של עשר עממין (שתהי' בשלימות לע"ל⁵), עי"ז שיקבלו כבר אז את ארץ סיחון ועוג שבה הי' גם מארץ עמון ומואב⁶ (שהיא מארץ קיני קניזי וקדמוני⁷).

ועד"ז בהמשך השיעור בחומש — בהתחלת פרשת מסעי — "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם גו'": מבואר בלקו"ת⁸, שאע"פ שבפסוק זה מדובר אודות מסע "אשר יצאו מארץ מצרים", היינו מסע אחד, אעפ"כ כתיב "אלה מסעי" — לשון רבים, כיון שהתכלית של כל המ"ב מסעות היא לצאת ממצרים, מלשון מיצר וגבול, ולכן נקראו כולם "אשר יצאו מארץ מצרים", כי היציאה מכל מיצרים וגבולים מסתיימת רק בחנייתם בירדן ירחו, המרמזת על הגאולה ע"י משיח (דמורח ודאין⁹).

ומזה מובן גם לאידך — שביציאת מצרים נכללו כל המ"ב מסעות¹⁰, כי מיציאת מצרים היו צריכים להכנס מיד לארץ ישראל (וכפי שהיא בשלימותה — ארץ של עשר אומות, כולל גם ארץ קיני קניזי וקדמוני, שמעבר הירדן מזרחה).

הערות

1. ראה רש"י פינחס כז, יב. שם ר"פ ואתחנן. ועוד.
2. לג, מח.
3. ראה תנחומא בהעלותך יו"ד. במדב"ר פט"ו, טו.
4. שיחת ש"פ חוקת (סה"ש תש"נ ח"ב ע' 3542). וש"נ.
5. רש"י לך לך טו, יט. ובכ"מ.
6. כמחז"ל (גיטין לח, א. וש"נ) עמון ומואב טיהרו בסיחון, וכן בפרש"י חוקת כא, כו.
7. רש"י לך לך שם.
8. ד"ה אלה מסעי.
9. סנהדרין צג, ב.
10. כמשנ"ת בארוכה לעיל שיחת ש"פ פינחס (סה"ש שם ע' 570).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.