חיפוש לפי מקור בגמרא

וכן לענין שעטנז, אמרינן נדה סא, ב

ולענין שעטנז, אמרינן נדה סא, ב (שעטנז

… כסות תופרין כדרכן), והי"ח (לא ילבש אדם כלאים עראי ... ואפילו להבריח את המכס). וכן לענין ציצית כתבו התוס' נדה סא, ב ד"ה אבל (ומוכרי כסות דפטירי מכלאים, פטורים נמי מציצית). ב"י (ודמיא למוכרי כסות שמותרים להביא בגדי כלאים על …

תנן כלאים פ"ט מ"ב (ולא ילבש כלאים ... אפילו לגנוב את המכס), ומ"ה (מוכרי כסות מוכרין …

מצות בטלות : נדה סא, ב. וראה ס' מאמרי אדה"ז נ"ך ע' ה [ובהמ"מ לשם]. ס' מאמרי אדהאמ"צ נ"ך ע' א ואילך [ובהמ"מ].

כמ"ד מצות בטילות לע"ל : ראה נדה סא, ב. אגה"ק סכ"ו (קמה, סע"א). מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רכו. וש"נ. נ"ך ע' א. וש"נ.

דמצות אינן בטילות לע"ל : ראה נדה סא, ב. אגה"ק סכ"ו (קמה, סע"א).

וכ"מ בנדה סא, ב).

9) נדה סא, ב וכפי' התוס' שם.

9) נדה סא, ב וכפי' התוס' שם.

ועיין תוס' בב"ב [עד, א] ונדה ס"א:

ראה נדה סא, ב.

יבמות ה, ב. נדה סא, ב.

בתיבה אחת: ראה נדה סא, ב.

נדה סא, ב. נת' בשו"ת הצ"צ שער המילואים סל"ח. וראה פס"ד להצ"צ (ליו"ד ס"ש).

בנוגע ל"ימות המשיח" אפשר לתרץ (בדוחק עכ"פ) כי גם אז יהי' קיום המצות [דמה שאמרו (נדה סא, ב) מצות בטילות לע"ל הוא בתחה"מ (כפשטות הסוגיא שם), אבל לימוה"מ קודם תחה"מ אין בטלים* - אגה"ק סכ"ו (קמה סע"א …

… לתרץ (בדוחק עכ"פ) כי גם אז יהי' קיום המצות [דמה שאמרו (נדה סא, ב) מצות בטילות לע"ל הוא בתחה"מ (כפשטות הסוגיא שם), אבל לימוה"מ קודם תחה"מ אין בטלים* - אגה"ק סכ"ו (קמה סע"א ואילך)**], ואדרבה, "עיקר היום לעשותם ותכלית …

נדה סא, סע"א.

ראה נדה סא, ב: מצות בטלות לע"ל . . כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות. -- וזהו בנוגע למצות דוקא. משא"כ בנוגע לתורה, הרי כל …

ערומים. וק"ל. אף דישנים היו ע"ד הרגיל ערומים, ולכן יש ראי' מדוד המלך. ועיין תוס' בב"ב …

ערומים. וק"ל. אף דישנים היו ע"ד הרגיל ערומים, ולכן יש ראי' מדוד המלך. ועיין תוס' בב"ב …

נדה סא, ב.

נדה סא, ב. ועיין בזה (ובמש"כ לקמן בפנים) - בשד"ח (כללים וד"ח) בערך מצות אם בטלות. וש"נ.

ומ"ש (נדה סא, ב) מצות בטילות לע"ל - ,,אין הכוונה שיתבטלו ח"ו כ"א שיתבטלו בבחי' העדר תפיסת מקום לגבי האור העצמי דלעתיד וכו'" …

*) שהי" מבני שמחזאי כר' (כנ"ל סוס"א מנדה סא, סע"א) - סוג הב' שבפנים - שהרי נמלט מן המבול …

נדה סא, ב.

וגם לדעת רש"י (נדה סא, ב - וראה גם פירושו לקדושים יט, יט הנ"ל) שמה"ת אסור רק ,שוע טווי ונוז" יחד (וראה תוד"ה שוע שם. רמב"ם הל' כלאים …

… לדעת רש"י (נדה סא, ב - וראה גם פירושו לקדושים יט, יט הנ"ל) שמה"ת אסור רק ,שוע טווי ונוז" יחד (וראה תוד"ה שוע שם. רמב"ם הל' כלאים פ"י ה"ב ובנ"כ) - ה"ז רק עירוב חיצוני לגבי כלאי בהמה וקרקע. וראה בארוכה לקו"ש חל"ד שם.

… לדעת רש"י (נדה סא, ב - וראה גם פירושו לקדושים יט, יט הנ"ל) שמה"ת אסור רק ,שוע טווי ונוז" יחד (וראה תוד"ה שוע שם. רמב"ם הל' כלאים פ"י ה"ב ובנ"כ) - ה"ז רק עירוב חיצוני לגבי כלאי בהמה וקרקע. וראה בארוכה לקו"ש חל"ד שם.

ראה נדה סא, ב.

נדה סא, ב.

ועד בנוגע לפס"ד במעשה בפועל, כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.

כמו כל הפירושים שבפסוק אחד ששייכים זה לזה, כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782.

נדה סא, ב. וש"נ.

נדה סא, ב. נת' בשו"ת צ"צ שער המילואים סל"ח. וראה פס"ד להצ"צ (ליו"ד ס"ש).

נדה סא, ב.

… הפירושים (כמדובר כמ"פ (ראה תו"מ חמ"א ע' 297. וש"נ) שכל הפירושים שבפסוק אחד קשורים זב"ז, כדמוכח מדברי הגמרא (נדה סא, ב) בפירוש "שעטנז", דכיון שכל ג' הענינים "שוע טווי ונוז" נאמרו בתיבה אחת, לכן האיסור דשעטנז הוא דוקא בשוע טווי …

ועד בנוגע לפס"ד במעשה בפועל, כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.

נדה סא, ב.

נדה סא, ב.

נדה סא, ב.

נדה סא, ב.

נדה סא, ב. וראה גם תו"מ חמ"ד ע' 315 הערה 34. וש"נ.

… ששני פירושים באותה תיבה צ"ל קשורים זל"ז, וכידוע הראי' לזה מדרשת חז"ל בענין שעטנז, שצ"ל "שוע טווי ונוז" ביחד (נדה סא, ב. וראה גם לעיל ס"ע 81. וש"נ).

ועד בנוגע לפס"ד במעשה בפועל, כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.

נדה סא, ב.

כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.

נדה סא, ב.

ובמכש"כ מזה שכל הפירושים שבפסוק אחד שייכים זה לזה, כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.

… התורה* – ע"ד שמצינו בנוגע ל"שעטנז", שכיון שג' הענינים שוע טווי ונוז הם בתיבה אחת, צריכים להיות כולם יחד (נדה סא, ב. וראה תו"מ חנ"ג ע' 452. וש"נ). *) אף שביחס למצוות שבתורה יש חילוק ביניהם – שבנ"י לומדים אודות תרי"ג מצוות , …

ראה נדה סא, ב. וראה גם תו"מ חנ"ג ע' 452. וש"נ.

דמזה מוכח שהם מחוברים ומיוחדים – ע"ד דרשת רז"ל (נדה סא, ב) בדין שעטנז.

… נאמר בפירוש "אשתו"** – שזהו בודאי בדיוק***, ועכצ"ל שיש בזה לימוד גם בנוגע להלכה בנגלה דתורה, כבפנים. *) ע"ד נדה סא , ב . **) שהרי הכוונה היא לאשתו דוקא , ולא לבני ביתו , כדמוכח מזה גופא שמתקינין לו אשה אחרת – אשה בלבד , ללא …

ראה נדה סא, ב. וראה גם תו"מ ח"ס ע' 87. וש"נ.

נדה סא, ב.

ראה נדה סא, ב: "מצוות בטלות לע"ל .. כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות". – וזהו בנוגע למצוות דוקא. משא"כ בנוגע לתורה, הרי כל …

ראה נדה סא, ב.

נדה סא, ב.

נדה סא, ב.

כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.

ועד בנוגע לפס"ד במעשה בפועל, כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.

… מרחשון דשנה זו (ה'תנש"א [תורת מנחם – התוועדויות תנש"א ח"א ע' 286 ואילך]) . **) כידוע הראי' לזה מ " שעטנז " (נדה סא , ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782 . ובכ"מ .

… ליום . וגם התחלת מחזור השלישי להלומדים פרק אחד ליום (וכן בספר המצוות) . **) כידוע הראי' לזה מ " שעטנז " (נדה סא , ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782 . ובכ"מ .

כמו כל הפירושים שבפסוק אחד ששייכים זה לזה, כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.

ובמכ"ש מזה שכל הפירושים שבאותו הפסוק שייכים זה לזה, כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782.

ובמכש"כ מזה שכל הפירושים שבפסוק אחד שייכים זה לזה, כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.

ועד בנוגע לפס"ד במעשה בפועל, כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.

ועד בנוגע לפס"ד במעשה בפועל, כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.

כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.

כמו כל הפירושים שבפסוק אחד, ששייכים זל"ז (וידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ). וי"ל, שבהלימוד אל תקרי – השייכות דשני הפירושים היא ביותר, ראה לקמן סעיף ב.

דמזה מוכח שהם מחוברים ומיוחדים – ע"ד דרשת רז"ל (נדה סא, ב) בדין שעטנז.

כמו כל הפירושים שבפסוק אחד ששייכים זה לזה, כידוע הראי' לזה מ"שעטנז" (נדה סא, ב) – ראה לקו"ש ח"ג ע' 782.

מלאכה זו הובאה גם בהלכות שעטנז, שמבואר בגמרא (נדה סא, ב):

ועד"ז הוא גם בשעטנז, שמבואר בגמרא (נדה סא, ב):