תקפא

בעוה"ב כמו שהוא דוקא באמת דתו"מ, והן ב' צדיקים דצד"ע וצד"ת כו' דטהרה מביאה לידי קדושה דעוה"ב כנ"ל וד"ל.

אבל בה"א כלה נאה וחסודה, כי אע"פ שהתו"מ ניתנו ע"פ קו המדה בהתכללות דאו"כ בתואר ומראה באו"פ ואו"מ שהוא בהעלאה והמשכה מזוגה מאו"י ואו"ח יחד בסו"מ וע"ט, כ"ז אינו אלא בחי' חכ' דאדם שם מ"ה דתיקון באו"כ שזהו תומ"צ שהוא אור הרצה"ע בחכ' ומדות, וכמו שהי' במ"ת שעז"נ כמים הפנים א"פ כן לב האדם העליון לאדם התחתון למהוי אחד באחד יחו"ע ויחו"ת דהוי' ואלקים קוב"ה ושכינתי' (וכמו ב' חצאי כדורים שעליון מתרחב באמצע והתחתון עולה לנגדו להתחבר בו כו' כנ"ל וד"ל), אבל בבחי' עצם הרצון והתענוג שלמעלה מן החכ' לגמרי שם הוא למעלה מבחי' אדם, והוא בגלגלתא שע"ג המוחין, ושם א' כולך יפה רעייתי²⁹³ ומום אין בך כו', דאין המום רק באברים אבל במקיף דכתר שנק' יחידה למעלה מציור אדם וגם שהיא חיגרת ברגל אין זה מום כמ"ש אז ידלג כאיל פיסח²⁹⁴ כו', וגם לעוה"ב יאיר מעצמות התענוג הפשוט וכל מי שהי' בו ביטול הרצון בעצם כו' יקום בתחה"מ ויחי' בחיי העוה"ב, וכמו ביוכ"פ שנמשך מרעוא דכל רעוין לסלוח לעוברי רצונו למעלה ממשפט התורה כו', כי בבחי' עצמות התענוג והרצון הוא למעלה גם מעונג ושעשועי' שבתוה"ק כנ"ל שזהו מדריגה הב' דעוה"ב שלמעלה מן המצות לגמרי כו'. וב"ה סברי שגם עוה"ב אע"פ שהוא שכר המצות אבל המצות בטילות לעוה"ב כמ"ד מצות בטלות²⁹⁵ לע"ל כו' וכמ"ש חנם בלא מצות²⁹⁶ (רק בימוהמ"ש שיהי' אז שלימות הבירורים דמצות בביטול עצם הרצון כמו שיעמדו רגליו בהר הזיתים שיתחברו רגלי דאו"י בסוף מעשה ברגלי דאו"ח כנ"ל), והוא ענין העדן העליון דעין לא ראתה רק למחכה לו בדיוק דחכ' שמגיע לבעל הרצון כו', שזהו מה שת"ח אין להם מנוחה בעליי' בעוה"ב שעולי' בשעשועי המלך בעצמו בלי שיעור. והיינו דעת ב"ה שהן מבחי' ורב חסד דעצמות התענוג הפשוט שלמעלה גם מקו המדה דתו"מ כמו בעוה"ב ויו"כ לבע"ת כו', ע"כ או' כלה נאה וחסודה שמקבלת מעצמות רב חסד הפשוט שבעצמות התענוג הפשוט כנ"ל שגם שהיא חיגרת ברגל נאה היא, כמו בי"ג מדה"ר דרעדכ"ר נתמלא כל חסרון ופגם המוחין דבע"ת כו' מטעם הנ"ל שבמקיף דעצמות הכתר למעלה מציור אדם כו'), וכמ"ש ואביוני אדם²⁹⁷ שהן בע"ת שאין בהם צלם אדם דתו"מ כלל עכ"ז בקדוש ישראל יגילו בקדושה