183
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נאמר בגמרא**, שאלה הם ראשי תיבות ,אנא נפשי כתבית יהבית" (=אני את עצמי כתבתי ונתתי), שהקב"ה כתב והכניס את עצמו, כביכול, בתורה. ובמדרש נאמר, שבאמצעות התורה ,אותי אתם לוקחים"**.
לכן מובן, שמצוות התורה אינן רק אמצעי לקבלת שכר או להשגת המעלה של ,סגולה... ממלכת כהנים וגוי קדוש"'י, ,לצרף את הבריות":', וכדומה, אלא הן עצמן המטרה.
כשם שלא ייתכן לומר על הקב"ה (,אנא נפשי") שהוא ח"ו אמצעי למשהו אחר - כך לא ייתכן לומר כך על מצוות התורה9, שבהן ,אנא נפשי...".
זוהי הסיבה לכך שמצוות התורה הן ,לעולם ולעולמי עולמים"*, ולא ייתכן בהן שום שינוי, גרעון או תוספת, כי יש בתוכן ,,אנא נפשי" של הקב"ה, ולא
ייתכן בהן שינוי*, כשם שבלתי אפשרי שינוי אצל הקב"ה6* עצמו.
במילים אחרות: לו רצון הקדושברוך-הוא במצוות התורה היה רק כדי לקבל שכר או להשיג מעלה וכדומה, היה אפשרי לומר ששינוי במקיימי המצוות יגרום לשינוי במצוות.
אך כיון שרצון הקב"ה במצוות התורה הוא רצון עצמי, וכך הוא רוצה מצד עצמו, לא ייתכן בכך שינוי ח"ו?.
הערות
- 9. שבת קה, א וכגירסת הע"י. וראה לקו"ת שלח מח סע"ד ואילך. ועוד.
- 0. ראה שמו"ר פל"ג, ו. תנחומא תרומה ג.
- 1. יתרו יט, החו.
- 2. ב"ר רפמ"ד. וש"נ. תנחומא שמיני ז. (וראה מו"נ ח"ג פכ"ו). וראה המשך תרס"ו (ס"ע תקכא. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקכג. ועוד) ד,,מה איכפת לי' להקב"ה למי ששוחט כו" הוי לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות" ,הוא בבחי" חיצונית אבל בפנימיות איכפת לו כביכול להיות שהוא רצון עצמי כו"".
- 3. וכמאמר ,כל המצות מתייחסים אל העצמות" (ראה בארוכה תורת שלום ס"ע 190 ואילך). וראה המשך תרס"ו (ס"ע תקכא ואילך) שהרצון דמצות שהוא בחי' רצון עצמי שכל עצמותו כביכול ברצון זה .. לפי נושא העצמות כו'. המשך תער"ב ח"א שבהערה 45 (וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 243 ואילך).
- 4. לשון הרמב"ם שם רפ"ט.
- 7. שופטים ג שיחות 97
- 5. ומ"ש (נדה סא, ב) מצות בטילות לע"ל - ,,אין הכוונה שיתבטלו ח"ו כ"א שיתבטלו בבחי' העדר תפיסת מקום לגבי האור העצמי דלעתיד וכו'" ,והיינו דהמשכת המצות עכשיו הוא באי"ע לגבי ההמשכה דמצות לעתיד כו' וע"כ יהיו בטלים בבחי" העדר תפיסת מקום" (המשך תער"ב ח"א פקצ"ג. ח"ג ע' א'רעט. ועוד). וראה עד"ז תו"א צב, א. קיט, ע"ב בנוגע לנביאים וכתובים (אבל ראה לקמן הערה 50). שו"ת הרדב"ז (ח"ב סתרס"ו) לענין שמחת המועדים. ולהעיר מלקו"ת ר"ה נט, רע"ד. אוה"ת בשלח ע' תעה ואילך. - וידועה השקו"ט בזה מפשטות הסוגי' בנדה שם. וו" אגה"ק סו"ס כו. ועוד. וראה בהנסמן בלקו"ב (להר"י שי' קארף) ח"א לאגה"ק שם. - וראה בארוכה קונט' הנ"ל (סה"ש תשנ"ב שם) הערה *38.
- 6. ראה תניא פכ"ה (לב, א): גילוי רצונו שבדיבורו שהיא התורה הוא נצחי וכמ"ש ודבר אלקינו כו' (וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 240. וש"נ).
- 7. עפהנ"ל סרו קושיות העיקרים שם פי"ד על דעת הרמב"ם שהתורה הזו לא תהי' מוחלפת כו'.
- 11. וכן מתורצת בפשטות קושייתו שם פרק כ? שאם שעשה נבואת משה עיקר מן העקרים כו" חזר לעשות עיקר שלא תנוסח הדת ושלא תשתנה, ונראה שדעתו לומר שאלמלא העיקר הזה כבר הי" אפשר לשמוע לנביא לבטל דברי משה, והוא תימא איך נשמע לנביא הקטן כו' -
- 12. כי זה שהתורה היא ,,לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי כו' (ו)אין נביא רשאי לחדש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.